ט"ז על חושן משפט תג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס' ב') לא אמרינן דמזיק יטול כו' על מה שמחלק הסמ"ע בין הך לריש סי' ת"ד קשה כיון שזכתה התורם למזיק בשבח נבילה מנא ליה לחלק בשבח ונ"ל דאזלינן בתר משמעות הכתוב דואת המת יחצון דהיינו בשבח נבילה דוקא משא"כ בסי' ת"ד דאין שם נבילה ע"כ אין למזיק כלום בשבח הבהמה הניזקת וכן מצאתי לרש"ל בפ' המניח סימן ך"ט על קושיא זאת וז"ל דלא חולקין בשבח אלא היכי שמת הניזק וטעמא דאית ליה שותפות בגווה כדכתיב ואת המת יחצון אבל היכא שלא מת לית ליה זכי' בגווה עכ"ל:
(סעי' ג') על המזיק לטרוח כו' מה שמחייב הסמ"ע למזיק אפי' בפחת נבילה וצריך לשום כפי מה שהיה שוה בחיותה כיון שלא נתן ההוצאה היא תמיה דהא גזירת הכ' דאותו הפסד לניזק מה שנפסד אחר המיתה וכי משום שלא נתן ההונאה שהיא מועטת והיה נלקה לשלם כל הפחת ומנ"ל לומר כן ונלע"ד דלא בא סעיף זה רק ללמד שהטורח על המזיק נמצא שיש ב' חיובים עליו הא' הטורח דהיינו ההוצאה ותשלום הפחת שנפחת ממה שהיה חי ולא מיירי כאן מנפחת אחר מיתה ואם לא שילם עדיין ההוצאה יכפנו עוד לשלם ההוצאה אבל יש פחת אחר מיתה ודאי על הניזק: