ט"ז על חושן משפט ת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(ס"ג) ונשבע שבועות התורה הסמ"ע מביא דעת המ"מ בזה ול"נ דלא זו הדרך בפלוגתת רמב"ם וטור אלא פליגי בטעם דטענו חיטים כו' למה פטור דהרא"ש וטור ס"ל הטעם דחשי' כאלו הודה לו התובע שאין לו אצלו שעורים והודאת בע"ד כק' עדים דמיא כמ"ש סי' פ"ח סי"ד [סי"ב] ומש"ה אף אם יש עדים לא מהני וה"ט נמי התם בסי' פ"ח דתפיסה לא מהני וכמ"ש סי' פ"ח שם אבל הרמב"ם ס"ל הטעם משום דאין כאן הודאה ברורה מהנתבע על השעורים דחשיב ליה כמו משטה אני בך ודרך דחייה אמר כן וכמ"ש סי' פ"ח בשם הראב"ד בזה וכ"כ הר"ן בשם הרמ"ה מ"ה כל שיש עדים חייב מצד העדים ואין אנו צריכים להודאתו של הנתבע בזה: