ט"ז על חושן משפט שפט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס"י בהגה) וצ"ע דמקרא זה בשן ורגל כו' נראה ליישב דבאמת הוא דזה קאי אנזקי שן ורגל כדאיתא ריש ב"ק אלא דהוצרך לזה אף בקרן ואתה מוכרח לכך דאיתא בפ' כיצד הרגל דף כו ולא תהא קרן ברשות הרבים חייב מק"ו ומה שן ורגל דברשות הניזק נזק שלם בר"ה פטורה קרן שברשות הניזק ח"נ אינו דין שברשות הרבים פטורה א"ר יוחנן א"ק יחצון אין חצי נזק חלוק לא בר"ה ולא ברה"י ואם כן תקשי לך גם ברשות המזיק יהיה חייב מקרא דיחצון הא אין חילוק בחצי נזק וע"כ צ"ל צ"ל דודאי ברשות המזיק הוה הק"ו במקומו דמה שן ורגל כו' ומוקמינן קרא דיחצון כו' על מסתבר דהיינו ר"ה אבל לא על רשות המזיק דיש סברא לפטור מטעם אילו לא נכנסת כו' ועיקר פטור דשן ורגל ברשות המזיק הוא מטעם דכתב ושלח וביער בשדה אחר דוקא שדה אחר הולכת להזיק וע"כ נקיט הרמב"ם האי מלתא גבי פטור דקרן בר"ה כיון דלא אתי אלא מק"ו דשן ורגל ושן ורגל הוא מדכתיב ושילח את בעירה וגו' כנ"ל:
(כגון פועלים הנכנסים כו') בפ' המניח פליגי ת"ק ואחרים בזה ת"ק ס"ל פועלים שנכנסו לתבוע שכרן מב"ה ונשכן כלבו דפטור בע"ה ואחרים ס"ל דרשאין פועלים [לתבוע שכרן] מבע"ה וע"כ בעל הבית חייב ומוקמינן פלוגתייהו בזה דאי שכיח בע"ה בשוק כ"ע ס"ל דלית להו רשות לכנוס לבית בעה"ב שלא ברשותו ואי לא שכיח כ"ע ס"ל דחייב דהא צריכים לילך לתבוע שכרן כי פליגי בשכיח לפעמים ובאו פועלים וקרו אבבא על הב"ה ואומר בע"ה אין ת"ק א"ל אין קום אדונתך משמע ואחרים ס"ל אין קום עול משמע וכתב הרא"ש מדלא הביא הרי"ף ברייתא זו ש"מ דס"ל דעכשיו אין הדין כן אלא כיון שאין דרך הב"ה להיות לו מעות בשוק ודרך הפועלים ליכנס לביתו של בע"ה כ"ע ס"ל דחייב בע"ה בניזקין ע"כ ומיום עמדי על דעתי הקלושה תמהתי על בנין זה של הרא"ש לסתור ברייתא מפורשת בתלמוד ולשנות הדין וזה משענת קנה רצוץ שאין בו כח לסתור דברים מפורשים בתלמוד מדלא הביאה הרי"ף. וצ"ל אדרבה מזה ראיה דפטור הבע"ה לכ"ע אפי' אמר אין כל כמה דלא אמר בפי' שיבא לשם דהא לא פליגי אלא בפועלים דהיינו דת"ק אינו מוציא פועלים מכלל שאר אדם דמסתבר שהוא חייב אלא דאחרים סבירא ליה דפועלים יצאו מכלל שאר אדם ואם כן כיון שלא הביא הרי"ף דין דפועלים משמע דהם בכלל שאר אדם דפטור בע"ה בכל גווני כל שאינו נותן לו רשות בפירוש ליכנס שם. שוב ראיתי לרש"ל בפרק המניח שסרבה לתמוה גם כן על הרא"ש שפסק נגד דין התלמוד בפרט להוציא ממון ועל שהשמיט הרי"ף הברייתא האריך לתרץ בענין אחר ונראה לי דיש לפסוק הלכה למעשה כדברי דש"ל דפטור בעל הבית אפי' בפועלים אבל לא מטעמיה במה שתירץ על השמטה של הרי"ף כי התירוץ שכתבתי הוא ברור ופשוט לפי עניות דעתי ואין צריך לפנים:
(סעיף י"א) והרי היא מיוחדת כו'. פי' ששניהן יכולים כו' והכלל כיון שלענין הכנסת הבהמה עביד והנחת הפירות של הניזק היא שלא ברשות פטור המזיק כל שהזיקה הבהמה כי אורחה אבל בנגיחה בקרן או נגיפה בגופה שזה הוא דרך שינוי הוי הדין כמו בקרן דחייב ח"נ אפילו ברשות הרבים:
(סי"ד) אם היא של א' פי' שבעל הפירות יוכל להכניס שם פירות שלו ואז אין רשות לבעל השורים להכניס שם שורו דיאכל הפירות וכשאין שם פירות יוכל בעל השורים להכניס שם שורו ואז אין רשות לבעל הפירות להכניס שם שורו ומ"ה אמר אם הזיק בעל השור את הפירות דהיינו בשן ורגל חייב דה"ל לגבי פירות חצר הניזק אבל אם הזיק בקרן ר"ל שבעל הפירות הכניס שם ג"כ את שורו פטור דהא שלא ברשות הכניס שם בעל הפירות את שורו כן הוא הפי' בנ"י ונ"ל דאם הזיקו לשור של בעל הפירות בשן דהיינו דרך הנאתו כגון שנתחכך בו להנאתו והפילו דכל מידי דדרך הנאה קרוי תולדה דשן או דרך הלוכו דהיינו תולדה דרגל ה"נ דפטור בעל השוורים דהא לגבי שור ה"ל חצר המזיק ולא נקט קרן אלא דדרך קלקול השורים זה בזה היא דרך נגיחה שהיא תולדה דקרן ואם הזיקה בהמה של בעל הפירות לבהמתו של בעל השורים חייב דהא חצר הניזק היא לענין שורים אבל אם הזיקה בהמ' של בעל הפירות לפירות שהניח שם בעל השורים אף ע"פ שהמזיק הכניס בהמתו שלא ברשות מ"מ כיון שהדבר הניזק דהיינו הפירות הם ג"כ שלא ברשות קרוי לזה חצר המזיק דהניזק שבא להוציא צריך שיהיה הדבר הניזק שם ברשות:
(סעיף ט"ו) או עץ ארוך כתב בסמ"ע בעץ ארוך חייב נזק שלם כו' והאמת כן הוא לדעת ר"י בר שמואל שמביא הרא"ש בריש בבא קמא דחייב בזה ע"כ סבירא ליה דחייב כאלו עומדת ברשות הניזק עצמו ודרסה על דף ושיברה בו כלי דשם פשיטא דמשלמת נזק שלם: