ט"ז על חושן משפט שלה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס"א למלאכה ידוע כו') פי' שכורה היא למלאכה ידועה דווקא רק שלא הראוהו המלאכה מ"ה יכול שאין נותן לו מלאכה אחרת כיוצא בה או קלה צריך לשלם כפועל בטל מה שא"כ בהראהו המלאכה שיעשה ליום א' כיון ששניהם ידעו המע"ה ובסמ"ע ס"ק ב' כתב דמיירי שלא הזכיר יום א' כו' ודבריו מגומגמין ואין להם פי' דהיאך יפרש דמ"ש ברישא השוכר את הפועל למלאכה ידיע דאי לא זכר היום היאך שייך אח"כ ונשלמה בחצי היום דהא קבלן הוה ומ"ש הסמ"ע באומר ליום א' יכול הפועל כו' איני יודע מקורו לזה דכיון דאמר בפי' מלאכ' זו ה"ל שניהם שווין ועל הפועל לפרש ולא לסמוך על ספק פי' שלו וכן מוכח גם בסיפא שכ' ואם שכרו בסתם למלאכת יום א' משמע דגם ברישא מיירי בזה אלא שהוא למלאכה ידוע:
(ויש חולקין) נראה טעמם דאפשר משום מצוה קעביד הלה שלומד עמו ולא משום תשלומין ופשוט דקיל"ן כיש חולקין דהמע"ה ומכאן נ"ל ראייה למה שכתבתי בסי' ט' ס"ה בדיין שאינו יכול לתבוע שכר בטילה אם לא גילה דעתו תחילה שישלם לו:
(ס"ב ומצא מי שנשלחו אליו כו') בוודאי האמת כמ"ש סמ"ע בזה רק מ"ש הוא דאם מצא אותו כיון שעשה שליחותו שהגיע אליו הכתב נותן שכרו משלם זה אינו אמת דעכ"פ א"צ ליתן לו אלא שכר אותו דרך שהלך לחוד דהא איתא בסי' של"ד ס"ה [ס"ב] באם בא מטר שאינו צריך להשקותו אינו נותן לו כלום: