לדלג לתוכן

ט"ז על חושן משפט שלא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(ס"א כיון שלא התנה) והא דטפי ליה בשכרם דנעביד ליה עבידתא שפירתא הכי איתא בגמ' פרק הפועלים וק"ל ונחזי עבידתייהו דכה"ג פריך פ' האומנין דף ע"ו ומשני דא"א למיחזי ופסקו רבינו בסי' של"ב ס' א' בד"א שאין מלאכתן שוה ד' כו' ה"נ נחזי עבידתייהו כו' אי הוי טפי משאר פועלי' וי"ל דהכא שהב"ה בעצמו אמר שיוסיף להם על דעת שיעשו מלאכה יפה כיוונו שיעשו לו ע"צ היותר טוב שהם יכולים יובא לאפוקי שלא יתעצלו במלאכתן משא"כ בפ' האומנין שלא אמר להם בה"ב כלום רק הפועלים אטעו אהדדי ואמר פועל לחבירו שהב"ה יתן לו ד' דשכרכם על הב"ה ואז אין זכות לפועל לתבוע ד' רק מכח שאומר שעושה לו מלאכה יותר יפה משאר פועלים ע"כ צריך שיהיה באמת יותר יפה:

(ס"ב הכל כמנהג המדינה) בד"ר כ' כאן והרמ"ה פסק כרשב"ג פי' אע"פ שפסק להם מזונות בפירוש לא אמרי' כיון שבלא"ה יש להם מזונות ודאי אתי בתנאי לטפויי להוסיף להם וק"ל מ"ש מתשובת הרשב"א שמביא ב"י בסי' שט"ו שכתוב בשטר שיהיה לו רשות למשכנה או להשכירה למי שירצה דאמר התם כיון שבלא"ה יש לו רשות למשכנו למי שבני ביתו אינם יתירי' על שלו א"כ ל"ל בתנאי אלא ודאי לטפויי אתי אפי' למי שבני ביתו מרובים יכולים להשכירו וה"נ נימא כאן תנאי מאי מהני אלא לטפויי מזונות ונראה דטעמא דרשב"ג דע"כ לא נתכוין לטפויי דא"כ אין לדבר סוף מה תהיה ההוספה והיה לו לפרש אלא ודאי לא נתכוין להוסיף:

(ס"ג כאחד וכשנים) עמ"ש בסי' של"ב ס"ג מזה: