ט"ז על חושן משפט שדמ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס"ג והפטר) קשה הא עכ"פ חייב בפחות שבשיעור לפ"ד ותו אמאי כתב אח"כ דאינו נקרא מחוייב שבועה כו' ונ"ל דהך והפסידו לא נפסד לגמרי קאמר אלא הפסידו בסך שווין והשואל החזיר למשאיל את החפץ וטען איני יודע אם נפחת אם לאו ואמר למשאיל לפי דבריך השבע כמה הי' שוה וטול והשיב לו השבע והפטר ואם לא תוכל לשבע שלם והיה מן הדין ראוי לפסוק דה"ל נתבע מחיוב שבועה כו' ע"כ כתב הרא"ש דלא אמרי' כן כיון שאין כאן שבועת מודה במקצת דהא אין כאן הודאה ברורה כלל ותו דהרי מה שהודה לו כאן הוא נותן לו וה"ל הילך ועל השאר טוען איני יודע אין עליו אלא היסת שאינו יודע מהשאר אם נפחתו או לא ודברי הסמ"ע אין מובנים לי כלל:
(ס"ד) ושכר אחת ומתה א' מהן כו' כצ"ל בזמן שהמשאיל טוענו כו' בסידור לשון רבינו ורמב"ם משמע דאף בטוענו משאיל באינו יודע נשבע השוכר שאינו יודע קשה דהא אפי' היסת אין נשבעין על טענת ספק וגם דברי המחבר תמוהי' במ"ש כאן שמגלגלין על טענת התובע אם יודע ואף שאין רגלים לדבר וכמו שהקשה סמ"ע ומה שתירץ דדבריו כאן עפ"י פי' המשניות של רמב"ם תמוה הוא דהא בסי' צ"ד פסק בהדי' כדעת הרא"ש דאין מגלגלין בלא רגלים לדבר על טענת שמא של התובע וצ"ע: