ט"ז על חושן משפט שג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס"ב אא"כ היה שם לאו היה יכול להציל) לא הבנתי זה דהאיך תולה יכולת שלו להציל לענין גניבה ואבידה דזה שייך דוקא בנאבד ע"י לסטים מזויין וצ"ל דקאי על שאר אונסין וה"ק אע"ג דהוקפה כו' ואירעו אונס מ"מ אינו פטור אא"כ היה בעצמו שם לא הי' יכול להציל מן האונס מ"ה חייב בגניבה ואבידה לשלם ואין טענת אונס מצילתן בזה ואף דמדברי המחבר כאן משמע דלא יכול להציל מגניבה מ"מ בדברי רביני אינו כן ולפי מ"ש יסבור בעל דיעה זו כמו הי"א שהביא רמ"א בס"י שהוא דעת רבינו:
(ס"י) אין הדבר ידוע כו' בב"י נתן טעם דמן הסתם יכול להציל כמ"ש הסמ"ע ס"ק ז' ומוקי לה דוקא בש"ש וק"ל הא אין הולכין בממון אחר הרוב כמ"ש רבינו ומחבר בסימן רל"ב סכ"א וכמו שהבאתי בסימן ר"ס ס"ח בשם התוספת וה"נ אמאי נוציא מן השומר ולא ניחוש לשמא לא היה מוציא שוכרין או שמא לא היו יכולין להציל ותו מ"ל דאין שום מוצא לדין זה מהתלמוד ונלע"ד הטעם דלא פטרה תורה שומר אלא בשבועה וזה אינו יכול לישבע משלם דהא תיכף שאומר נאבדה חייב שבועה והוא אינו יכול לישבע לפ"ז אין חילוק בין ש"ח לש"ש:
[ סט"ו בביח הגנב] הסמ"ע ס"ק טו מוקי לה בלסטים מזוין והוא תמוה דאף דמצינו בגמ' פ' אלו מציאות מאי נגנב בלסטי' מזוין מ"מ אין דרך הפוסקים לכתוב ל' סתם בזה ונלע"ד דלא נתכוין רבינו כאן באמת לומר שנגנבה ע"י שיצאת בפשיעה אלא אפי' אם הוליכה לאגם במקום שהבהמו' רועות חייב כאן בש"ש ולא הוצרך רבינו לבאר זה כיון שכבר פשט שלענין ש"ש א"צ פשיעה לגניבה: