ט"ז על חושן משפט רסו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס"ה אל תחזיר) פי' במ"מ שא"ל עסוק בריבית [בדיבורי] להביא לי גוזלות וכיוצא בזה יחזיר ולא יקבל ממנו עכ"ל. וכרמב"ם קיים שם בפי"א מגזילה וי"ל [וז"ל] שאם קיבל מאביו נמצא בעת שקיים מצות עשה של כבד את אביך בטל עשה של השב תשיבם ועבר על לאו לא תוכל להתעלם עכ"ל ונ"ל לדייק מלשונו דדוקא אם אירע השב' אבידה בשעה שקיבל מאביו אמרו כן ומ"ה כ' שאם קיבל מחליו דהיינו שהאב צריך לומר לו עכשיו שלא יחזיר כי צריך לו וכ"ה הלשון בגמ' שאם אמר לו אל תחזיר לא ישמע משא"כ אם הוא כבר עסק במצות כיבוד אב בא זה דבר ואירע לו' השבת אבידה דהוא פטור מטעם כל העוסק במצוה ובזה אין האמירה של אב לא מעלה ולא מוריד אלא אין מוטל עליו כלל מצות חיוב השבת אביד' וכמו שמצינו לענין שומר אבידה דהוי שומר שכיר מטעם דמתהני דפטור לתת ריפת' לעני בשעת שעוסק בהשבת אבידה כדאי' בפ' אין בין המודר דף ל"ג וא"ל דשאני הכא שיש ביטול עשה ול"ת דהא בנתינ' צדקה יש ג"כ עשה ול"ת עשה דנתן תתן כו' ועוד כמה עשין ול"ת דהשמר לך פן יהיה דבר כו' ודרשי' ליה בפ' בתרא דב"ק על נתינת צדקה ואפ"ה דחי לה השבת אבידה בשע' שעוסק בה וא"ל דשאני השבת אבידה דיש בקיומה עשה ול"ת מ"ה אמרי' דדחי לצדקה משא"כ כאן בכיבוד אב דאין בקיומה רק עשה לאו מלתא היא דהא כ' הרי"ף בפ' אלו מציאות לענין שידחה א' את חבירו לא חשבינן במעלות הדוחה רק העש' ולא הל"ת ע"ש בסוגיא דהיתה אביד' בבית הקברות אלא ע"כ דלא איכפת "לן בל"ת ובאמת אין ע"ז דחי' כלל אלא מטעם אחר דעוסק במצוה כו' וה"נ דכוותי' אלא דמ"מ אם האב כאן הוא מחויב למחול לבנו שיבטל ממלאכתו וישיב אבידה או ישיב הוא בעצמו דהא אמרי' אני ה' אלהיכם כולכם חייבין בכבודי אבל מ"מ על הבן עצמו אין נ"ל שום חיוב השבת אבידה כשהוא עוסק כבר בכיבוד אב וא"ל כיון שהאב חייב בהשבה לא אמרי' בבן דפטור מטעם עוסק במצוה דא"כ גבי צדקה דשומר אבידה נמי נימא הכי דאותו בעל אבידה עצמו הוא חייב לתת ריפת' לעני' אלא ודאי כדפרישי' כנלע"ד: