ט"ז על חושן משפט רנח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(ס"ב אפי' אין בו זמן) בד"ר מסיים כיון שהוא בקנין קונה מיד כשהגיע לידו השטר ופי' בו ב"י דה"ק כשהגיע השטר לידו קונה למפרע מיום כתיבתו וכ"מ מדברי רמ"א שפי' כן מדכתב דכל קנין כמעכשיו ואף שהסמ"ע ס"ק ג' פי' מיד היינו כשהגיע השטר לידו נראין דברי הב"י עיקר ובזה נתיישב מ"ש רבינו בשם הרמ"ה לחלוק על סברא ראשונה דוקא דכתב בו זמן אבל אם אין בשטר זמן צריך מהיום ואע"ג דכתב בו מהיום לא קנה אלא מעידנא דמטי שטרא לידו וסבר ב"י דהרמ"ה לא ס"ל זמנו של שטר מוכיח עליו והוא תימא דאח"כ מביא רבינו דברי הרמ"ה דכתב הא דאמרינן זמנו של שטר וכו' ודחק בו ב"י דכתב זה אליבא מאן דפסק זמנו של שטר כו' ולפענ"ד דגם כאן ס"ל להרמ"ה זמנו של שטר מוכיח עליו ומ"מ כתב דוקא בו זמן ר"ל שהוזכר זמן בשטר וכמש"ר תחילה ולא הביא מחלוקת של הרמ"ה אלא לענין דהרמ"ה ס"ל אפי' במהיום לא קנה אלא מעידנא דמטא שטרא לידי'.

(אין אומרים זמנו של שטר כו') הטעם בד"ר בשם הרמ"ה דבשלמא הכותב לאחר [מותו] כיון שהמיתה מבררת הזמן מה צריך לכתוב זמן ע"כ להקנות לו מאותו זמן נתכוין אבל היכא דצריך לכתוב הזמן כדי שיוכל לברר מאיזה זמן מתחילין הל' יום אין אומרים זמנו של שטר כו' עכ"ל ותירץ סמ"ש [סמ"ע] דאימר לא היה מבורר לו באיזה יום יהיה אחר ה"ל [הל'] מהיום ע"כ כתב מהיום ולאחר הל' וכן דרך בני אדם ובדברי רבינו סיים הרמ"ה ובכולהו לא אמרינן כו' ר"ל אף שאלו נחשב [שחשב] בסמוך לא אמרי' בהו זמנו של שטר כו' כדאמרי' כל אחר [בלאחר] מיתה מ"מ אם נעשו בקנין יש להם מעלה כמו אחר מיתה: