ט"ז על חושן משפט קפט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(בדברי רבינו) ואין המקח מתקיים לקונה אלא א"כ יקנה לו המקנה אבל אם היה לו פקדון בידו וכוון לקנות בסכום ידוע שאמר ליתן לו למפקיד לא קנה ותמהו רבים למה לא יקנה לו רשותו כמ"ש סי' רס"ד (רסח) ונראה דהדברים כפשוטן דה"ק שאם יש לו פקדון והמפקיד כבר גילה דעתו שרוצה למוכרו בסכום ידוע אלא שלא מצא עדיין קונה וע"כ הניחו בפקדון ועכשיו אומר הנפקד שלא בידיע' המפקיד שהוא רוצה להחזיק לעצמו אותו מקח ולתת למפקיד אותו סכום הידוע זה לא מהני שהרי אין כאן מי שהקנה לו ועיין סי' קפ"ה ס"ב בדין שליח ועוד י"ל דכאן לא שייך רשות דהא כ' רשב"ם בפרק הספינה דף פ"ה שרשות הנפקד שהחפץ מונח שם הוי רשות המפקיד: