ט"ז על חושן משפט קנא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ט"ז על שולחן ערוך חושן משפט קנא |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

[סעיף ג' מוציאין את השדה כו'] רבינו כתב לא יוציא השדה מתחת ידו עד שיתן לו הדמים נ"ל דרבינו מיירי בלא מכרו דנגזל לשום אדם אלא הוא עצמו בא להוציא ואז יכול הגזלן לומר תן לי מעותי ואח"כ טול שדך משא"כ אם מכרה לאחר אז הלוקח מוציאה תיכף מהגזלן והגזלן מבקש את הנגזל שיחזיר לו מעותיו וכדרך זה כ' ש"ע סי' ק"נ דהוה המעות כמלוה ע"פ משמע דאינו תופס השדה בשביל המעות: