ט"ז על חושן משפט קלז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס"ב) אלך ואלקט כו' הסמ"ע כתב דאמירה עכ"פ בעינן לר"ה ולע"ד לא נראה כן דהא כתב רבינו וכתב הר"ר חזקיה לאו דוקא שאמר בפרהסיא אלך ואלקוט אלא ה"ה נמי בצנעה והרמ"ה כתב דוקא בפרהסיא אבל בתורת גניבה וגזילה לא עכ"ל ואי על האמירה קאי הרמ"ה היאך שייך עליה בתורת גניבה אלא ע"כ על הענין קאי שעושה חלוקה אחרת בתורת גניבה ונראה דה"פ בפרהסיא היינו שתהא שם אמירה תחלה [או המעשה] בפרהסיא ואף שאין שם אמירה כלל ועז"א הר"ח דאפי' בלא אמירה כלל והמעש' עצמה בצנעה סגי בהכי כי א"צ הפרהסיא כלל והרמ"ה ס"ל דדוקא בפרהסיא בעינן הן מצד חמירה הן מצד גוף המעשה אבל אם היה הכל בצנעה כמו בגניבה לא מהני ומ"מ נראה באם הוא עושה דרך גניבה ממש דהיינו שממתין לכנוס כל זמן שיש בני אדם עד שיצאו בזה מודה הר"ח והכי ס"ל גם להתוספת אלא דהרמ"ה לא מיירי אלא מצנעא היפך דבפרהסיא ועז"א בתורת גניבה:
(ע"ש ואפי' אם לקטם כו') בטור כתוב וז"ל ואפי' אם באו הבעלים ומצאוהו בשדה קודם שהוליכה לביתו נאמן כו' וכתב ב"י דלמד זה מדברי התוספת דמהני באם הפירות בשדה שאינו שלו מדלא כתבו התו' והניחם בשדה משמע דאיירי התו' משדה שאינה של שניהם וק"ל דא"כ היה להם לכתוב רבותא דזה פשוט דרשות שאינו של שניהם לא גרע' כ"כ כמו רשות בעל השדה לענין כמה דינים ע"כ נלע"ד דגם רבינו כוונתו בהך לקיטה שהפירות הם בידו ובכליו לא שהם מונחים בארץ דכל שהם מונחים בארץ לא מהני לזה הטעם דלא חציף כמו היו מחוברין דמה לי שהפירות מחוברין עדיין בארץ או נתלשו דתרווייהו הם בכלל לקיטה וכל שלא נלקט עדיין אינו נאמן תדע לך דאטו אותן פירות שנתלשו כבר ומונחי' בארץ וזה בא ולוקטם מהקרקע וכי שייך לחלק בזה ולומר דכאן שייך לא חציף דזה ודאי אינו דכל עניני לקיטה מן הארץ לא שייך לא חציף ולא מהני אם עדיין לא לקטם אלא ודאי דרבינו מיירי שלקטם והם עדיין בידו או בכליו ולא מיקרי מוחזק כיון שהוא עדיין עומד על השד' והכל רואין אותם שהם משדה זו וע"כ האריך רבינו וכתב קודם שהוליכם לביתו שהוא ל' מיותר אלא להורו' מ"ש: