ט"ז על חושן משפט עו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(סס"א בש"ע) ויש מי שאומר דבמלוה ע"פ הוא הרא"ש בדברי הטור דס"ל במלוה בע"פ אפי' לא תבעי ליה חייב לצאת י"ש ולאפוקי מדעת הרמב"ן שמביא הטור דאיהו ס"ל אפי' בזה פטור לצי"ש ואף שהטור הביא דברי הרמב"ן על דין שא' הלוהו ולא ידע מי הלוהו מ"מ חד טעמא הוא דמבואר בסה"ת להרמב"ן דאין חיוב לצי"ש אלא אי איכא איסורא כגון גזילה ופשיעה שהנפקד לבדו פשע בו ולא המפקיד משא"כ במקום שאין פשיעה על הנפקד או לוה לבד ולפ"ז הטעם בא' שהלוו לו שנים כא' הא' מנה והא' ר' דיש פשיעה ג"כ על המלוים מש"ה פטור הלוה אפי' לצי"ש נמצא שיש שלשה מחלוקת בדברי הטור דיעה ראשונה ס"ל בכ"מ חייב לצי"ש והרמב"ן פוטר בכ"מ י"ש והרא"ש מחלק דבמלוה בע"פ חייב לצי"ש ובשטר פטור ובסמ"ע לא כ' כן והנלע"ד כתבתי וכן ראיתי למוחז"ל: