ט"ז על חושן משפט לא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(בש"ע ס"ב וישבע על השא' בנק"ח כו') כיון שעכ"פ משל' השטר האחד ולא תהא הודאת פיו גדול' מהעדאת עדים והקשה הראב"ד הא אין נשבעין שבועה דאורייתא על שעבוד קרקעות ושטר הוה שעבוד קרקעות ותי' בכסף משנה דכיון דהשטר אינו כשר למטרף בו לקוחות לא מיקרי שיעבוד קרקעות ועוד הקשה הראב"ד אפילו אי מודה כאן בפירוש לא הוה מודה במקצת כיון שא"א לו לכפור ואין מודה מקצת נשבע אא"כ אפשר לו לכפור וזה הניח בכ"מ בצ"ע ולפמ"ש הב"י ס"ס פ"ח בשם המגיד משנה דלהרמב"ם לא אמרינן כן אלא בשטר שכל נכסיו משועבדים לק"מ דהכא אין הנכסים משועבדים בשטר זה:
(שם שישרוף את הקטן) ק"ל למה נתנו חכמים עצה בזה מ"ש מסימן רמ"ח שהמשיא עצה למכור בנכסי' דהוי רשע משום שמפקיע ממון מהשני וי"ל דשם יש איסור אפילו לדעת המוכר עצמו דאסור למכור לכתחלה משא"כ כאן לפי דעת המלוה שיודע האמת שחייב לו אין איסור:
(בשם מהרש"ק בב"י ד"ה כתב במשרים נ"ב ח"ד וכו') עס"ה קצת פי' דהיינו מ"ש רב נחמן פ' ח"ה נהי דאיתכחשי באכילה באבהתא לא מתכחשי וקי"ל כוותיה וכמש"ל סי' קמ"ו:
(תו שם מלו שיש לו על לוה וכו' עד ואפילו ללשון שני דר"נ וכו') ר"ל אפילו ללשון הב' דבעינן דוקא דררא דממונא בשבועות היסת היינו היכא דתביעתו תחלה הוא ממון ושמא הכא דתובע תחל' להראות השטר ולא ממון מודה גם הל' הב' ג"כ דלא בעינן דררא דממונא והב"י לא הבין כן וצ"ע לפי כוונתו בהרא"ש מה הוא פירושו:
(תו שם שני מלוין שהוציאו וכו') עד ואע"פ שכתב בעל התרומות וכו' מן ואע"פ עד לא שבקינן כל הנך רבוותא מקמיה נראה לי דדברים אלו נדפסו בטעות בכאן ומקומן הראוי צ"ל אח"ז בסיום דברי ב"י במלוה א' על ב' לוין וכו' וכן כתב הרמב"ם בפ' כ"ג מהלכות עדות ואע"פ וכו' וק"ל נ"ל ע"כ ממהרש"ק (א"ה כך הגהתי גם אני בטח"מ שלי מסבר' וכ"מ בס' ג"ת ע"ש):