ט"ז על חושן משפט כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

הרי זה פטור מקנין מ"ש הסמ"ע אפיילו עבר האונס כו'. שותא דמר לאידענא אבל אפשר לדמות זה למ"ש בסי' רכ"ז ס"ז לענין אונאה באם יברר שהיה אונס ונלע"ד דזה תלוי בפלוגתת הרא"ש ורשב"א מביא המחבר דעתם בי"ד סי' רכ"א סמ"א בנשבע לעשות הדבר ביום כלוני ועבר היום ולא עשה דלרשב"א אחר שעבר היום עברה השבועה ממנו ולהרא"ש הו"ל כאומר ליום פלוני ועדיין השבועה רובצת עליו אחר אונס כמ"ש בי"ד שם דבזר פליגי וכיון שלא נתברר הלכה כדברי מי יראה לע"ד דכאן בחלוקה הא' שיהא חבירו נאמן ליטול יכול זה לומר קים לי כרשב"א דהקנין בטל אחר יום פלוני כיון שהיה בו אונס אבל בסיפא שיפטר חבורו כיון שזה בא ליטול ולשבע יכול שכנגדו לומר קים לי כהרא"ש וכיון שלא באת אחר האונס נפטרתי שהקנין רבוץ עליך אח"כ זהו לפי גרסת של המחבר שכתב שאם לא יבא וכו' אבל הטור כתב ליום פלוני כ"ע מודים דהקנין עדיין עליו אחר שעבר האונס של אותו יום שקבע תחלה:

(בסוף הסי') וכל זה כשקנו כו' מלשון רמ"א משמע דהוה אסמכתא ולא קנה וכ' ועיין בסי' ר"ז משמע דצריך קנין ב"ד חשוב כמבואר בסי' ר"ז לענין אסמכתא וזה דלא כמ"ש הסמ"ע דבסיפא אין צריכין ב"ד חשוב אמנם עיקר דמילתא פריכא לע"ד חדא דהיה להפוסקים להזכיר כאן ב"ד חשוב ותו דבמרדכי פ"ק דסנהדרין כתב בא' שרצה לתבוע הדיינין שפסקו לו שלא כדין וקבל על עצמו שאם לא יתבעם לזמן פלוני שלא יהא רשאי להזמינם אחר כך והעביר המועד נ"ל דיכול לחזור בו כ"ז שלא קבל עליו בקנין כ"א בדברים בעלמא דע"כ לא פליגי בפרק זה בורר בדור לי בחיי ראשך אלא באחר גמר דין דוקא עכ"ל ואי ס"ד דבלא קנין הוה אסמכתא היה לו לחלק מיניה וביה ואפילו מנין לא מהני כל שאינו בב"ד חשוב וגם מדכתב בלשון יכול לחזור בו משמע דלא הוה אסמכתא דאל"כ לא שייך חזרה דמעיקרא לא גמר והקנה באסמכתא ונלע"ד דכאן הוצריך הקנין לחזק דכאן הוצרך הדבר שלא יהא דבור בעלמא ומש"ה מדמי ליה לדור לי בחיי ראשך מש"ה סבר שהקנין אפילו בלא ב"ד חשוב וכ"ת מ"ט באמת לא הוה כאן אסמכתא נלע"ד דשאני בכל אסמכתות שאין הכחשה ביניהם רק שא' מקנה לחבירו וכן ההוא דפ"ד דנדרים ההוא דאתפיס זכוותיה בב"ד ואמר אי לא אתינא לזמן פלוני לבטלן זכותי דהוה שם אסמכתא התם מיירי שזה הודה לו שהזכיות שביד שכנגדו שהניח ביד בית דין המה אמתיים רק שרצה לבטלם מטעם הקנין זה וכן פי' הר"ן שם בהדיא שדרך משכון ובטחון הניחם שיבא לזמן פלוני ע"כ הוה אסמכת' כיון דלא הוה בב"ד חשוב אבל הכא מיירי בהכחשה ביניהם בעיקר הענין ויש סברא לומר שגם שכנגדו אינו יודע האמת וע"כ גמר בדעתו שתוך זמן פלוני יכול לעמוד על אמיתת הדבר ולהשביע עליו ואח"כ הוא מאמין לשכנגדו וכן ההוא דמרדכי שזכרנו באם לא יברר תוך זמן פלוני שטעו הדיינים שוב יאמין להם שיפה דנו וזה אינו ענין לאסמכחא מש"ה לא צריך בכל סי' זה ב"ד חשוב כנלע"ד וכאן פסק מחז"ל דאין כאן אסמכתא רק שנתן טעם אחר ע"ש: