ט"ז על אורח חיים תרמז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]ואפי' בעודו ירוק. דסופו להיות אדום כשיגיע עליו השמש:
ורוב מין זה גדל בנחל. זה כ' הרא"ש לתרץ כיון שרוב הפוסקים ס"ל דטפי מצוה בשל נחל מבשל הרים ולא ראה לרבותיו נזהרי' בזה וע"ז פי' דמין הגדל בנחל קאמר ולא די לנו בזה דעכ"פ היה להם לצאת ידי רוב הפוסקים ולא לסמוך על פי' זה ונ"ל דהוא כענין שמצינו בפ' כ"מ לענין ברכת המוציא דאע"פ שאם אמר מוציא הוא עדיף מ"מ י"ל המוציא ולהראות חידוש כמ"ש הרא"ש בפרק קמא דפסחים לענין ברכת על ביעור חמץ שיש לאדם להראות חידוש בברכותיו וה"נ טפי ניחא להראות חידוש וליקח אפי' שלא מן הנחל:
ויש מין ערבה כו'. בגמ' קרי להו חילפי גילי בתוס' הקשו ל"ל סימנים דצפצפה כיון דגילה לנו סימנים דערבה ותירצו כדי להכשיר חילפי גילי שאין בו ג' סימנים אלו לפיכך תנא סימני צפצפה דדוק' הני וק' לא לנקוט צפצפה וגם סי' דפיו דומה למגל ופיו חלק ואנא ידענא דחילפי גילי כשר דהא אית ליה שאר סימני ערבה וי"ל דה"א דחילפי גילי אסירי אפי' שיש לה שאר סימני ערבה מכח שיש לה שם לווי כדאיתא בגמ' ע"כ נקט צפצפה דדוקא זה פסול וחילפי גילי כשר ואע"ג דמרבינן ליה מערבי מ"מ ה"א דקרא לא בעי אלא לאשמעי' דערבי שתים קמ"ל דג"ז ילפינן מיניה ואכתי קשה לא לימא רק ב' סימנין דהיינו משוך כנחל וקנה אדום ואנא ידענא דחילפי כשר דאל"כ סימני צפצפה ל"ל וי"ל דה"א אדרבה דהתנא מורה לנו לאיסור בחילפי דלא נימא שמרבינן ליה מערבי להכי תנא צפצפה ללמוד ממנו לאיסור בחילפי מ"ה תנא סי' דפיו חלוק ממילא בלא סימני צפצפה תלמוד איסור וע"כ נקט צפצפה לדיוקא דחילפי מותר כנ"ל ועל הפסוק קשה לפי דרשה דערבי נחל שמשוך כנחל למה הזכיר סי' זה ולא סימנים אחרים ואם אין בהם צורך למה הזכיר התנא וי"ל דודאי יש בהם צורך וקרא זה לא אתא לאורויי סימנים להתיר אלא דאתא למעוטי שלא נימא דיתורא דערבי אתא לרבויי צפצפה קמ"ל דלא מרבי' אלא מין הגדל בנחל כנ"ל וא"ל מנ"ל להטור דהך חילפי הוא יש לו ב' סימני ערבה רק באחד הוא דומה לצפצפ' דהיינו בדומה למגל י"ל מדנקט בחד ברייתא דומה למגל כשר משמע שבשאר סימנים הוא דומה לערבה וקמ"ל דבסי' זה של פיו חלוק מצינו הכשר אף באין חלק רק דומה למגל ולא ממעט רק דומ' למסר:
סעיף ב
[עריכה]או שנקטם ראשה. ואף לאותה דיעה שמכשיר בהדס נקטם ראשה בסי' שלפני זה שאני הדס שכל הידורו בעבותו שעליו חופין את ראשו ואין קטיפת הראש ניכר בו משא"כ בשאר מינים ניכר פגימת ההידור בקטימת הרחש והרמב"ם משום ערבה להדס בזה ותימא לי מנליה להרמב"ם להשוות הערב' להדס בזה וכי יש כח לו' כן מסברא לסתור סתם משנם בערבה שאין אחרים מחלוקת משא"כ בהדס ותו דא"כ גבי לולב נמי נימא הכי דלא לפסוק כסתם מתני' ומאי אולמי' דלולב מערבה בזה ונ"ל דלמדו מסידור המשניות דתחל' סידרו דין לולב ואח"כ הדס וערבה ואח"כ חזר לפ' פלוגתא דר"י ור"ט ור"ע לענין הדס בקטימה ואח"כ סידר דין אתרוג בודאי צריך טעם ע"ז דה"ל לרבי' הקדוש לסדר פלוגתא דר"י ור"ט ור"ע אחר המשנה המדבר מהדס או ה"ל לסדר הפלוגתא אחר דיני אתרוג דזה היה ניחא טפי לסדר כמה יהי' כל מין מהם אחר שסידר כל פרט בכל מין אלא הנכון דכוונת התנא אפלוגתא דהדס דמכשיר ר"ט ור"י בקטומין דה"ה בערב' להכי הכניס דין הערב' בין דיני ההדס משא"כ בלולב דלית ביה פלוגתא והכל מודים בו דקטימה פוסלת ומזה נסתייע הרי"ף ורמב"ם והרא"ש דס"ל לעיל בנקטם ראשו דהדס דלא קי"ל כסתם מתני' דנקטם פסול לא כהראב"ד כנ"ל נכון מאד בס"ד: