ט"ז על אורח חיים תרכג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ב[עריכה]
זמן תפלת נעילה כו'. בירוש' הביאו ב"י בשם הרא"ש והר"ן פליגי רב ורבי יוחנן רב ס"ל נעילת שערי שמים אפילו בלילה ור' יוחנן ס"ל נעילת שערי היכל שהוא יום אחר הדלקת נרות של בין הערבים ומסיק שם דרב גופא הוי צלי כשהשמש בראש האילנות ומשכה תפלתו עד נעילת שערי שמים ממילא לר"י צריך גמר התפלה קודם שקיעת החמה והרמב"ם פ"א מה' תפלה כ' וז"ל תקנו תפלה אחר תפלת המנחה סמוך לשקיעת החמה כו' וזו התפלה נקראת נעילה כלומר ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה לפי שאין מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה הרי דהוא מפרש נעילת שערי שמים קודם לנעילת היכל ולהלכה ס"ל שצ"ל ביום אפי' הגמר וכ"פ בפ"ג שם זמן תפלת נעילה כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה וזה דעת הש"ע שפסק שההתחלה תהיה כשהשמש בראש האילנות והיינו ג"ב סמוך לשקיעת החמה כמו שהוא בל' הטור שכלל אותה יחד וסיים כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה והיינו סמוך ממש כי מ"ש תחלה סמוך לשקיעת החמה היינו כמו חצי שעה קודם כמ"ש בע"פ סמוך למנחה דהיינו חצי שעה קודם ובאמת הוא דבר קשה למהר בתפלת נעילה כ"כ והטור פסק כרב דהיינו נעילת שערי שמים אפי' בלילה אלא שההתחלה תהי' בסמוך לשקיעת החמה שהוא שיעור השמש בראש אילנות ויסיים אותה עם צאת הכוכבים וכבר נהגו בכל הקהילות כדעת הטור ותמיהני על רמ"א שלא הביא דעת הטור מאחר שהמנהג כן רק במה שנהגו רוב פעמים שמתחילין אחר שקיעת החמה היא ג"כ כרב דכן הזמן מצד עיקר הדין לדידיה אלא דהוא הקדים עצמו להתחיל קודם שקיעת החמה וכ"מ מדברי הפייטן שכתב השמש יבוא ויפנה דמשמע שבשעת הגמר ג"כ יהיה קודם ביאת שמש ותמוה הוא שאומרים דבר זה אחר שקיעת החמה:
סעיף ו[עריכה]
ותוקעין כו'. הטעם המובחר לתקיעה זו שהוא סי' לסילוק שכינה למעלה שנאמר עלה אלהים בתרועה: