ט"ז על אורח חיים תרטז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]ומותר לומר לעכו"ם לרוחצן כו'. כ"כ הטו' בשם ה"ר יהודה. רחיצה ע"י עכו"ם הוא דשרי ונתן ב"י טעם לחלק דרחיצ' וסיכ' שהגדול עושה לקטן הגדול נהנה בזה שגם הוא רוחץ וסך ידיו משא"כ באכילה. אלא דקשה הא אמרינן בברייתא תינוקות מותרים בכולן חוץ מסנדל ומפרשי' בגמ' מותרים לכתחלה ופירש"י שאם בא לימלך א"ל האכילהו ורחוץ אותו ומכח זה כתב הר"ן דמוכח בגמרא שמותרים הגדולים להאכילן ולהשקותן ולהרחיצ' ולסוכן עכ"ל. ונ"ל דה"ר יהודה מפרש דהיתר הוא שיכול לעשות מעשה בידים אבל לא יהנה אלא הרחיצה תהי' ע"י כלי ולא ידיח ידיו במים ואע"ג דתנא דבי מנשה מדיחה ידה במים ונותנת פת לתינוק שם הוא הכרח משום סכנה. וכן סיכה אפשר לסוך ע"י כלי אבל לא בעצמו אלא ע"י עכו"ם ואפשר דגם הר"ן ורש"י כיונו זה דלא באו אלא להורו' שיש היתר לעשות בידים והיינו בדרך שזכרנו:
סעיף ב
[עריכה]מאכילין אותו ברביעי'. זה אינו מדוקדק דהא מאכילין אותו בשלשה ג"כ היינו ברביעית אלא צ"ל בארבע והיינו בחמישית וכ"ה ברמב"ם:
וה"ה לקטנה הבריאה כצ"ל:
שא"צ להשלים מדרבנן כלל. אבל חינוך לשעות צריך דזה דעת ר' יוחנן שאמר בן י' בן י"א מחנכין אותו לשעות ובן י"ג לתינוק ובת י"ב לתינוקת משלימין מדאורייתא:
ואפי' הוא רך כו'. דהוה ספיקא דאורייתא דשמא נשרו הסימנים: