ט"ז על אורח חיים תקסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סעיף א[עריכה]

שינת קבע. פי' אפי' שלא על מטתו. ולא מקרי עראי אלא במתנמנם דהיינו נים ולא נים תיר ולא תיר. כ"כ ב"י, דלא כרי"ו דבעי על מטתו:

אבל אם ישן כו'. בטור כתוב הראב"ד כ' בגמר סעודתו או אפי' לא גמר וישן בתוך הסעודה אסור לאכול ורי"ף פסק אפילו גמר מלאכול כ"ז שלא ישן מותר לאכול וכן אם ישן בתוך הסעודה מותר עד שיגמור וישן אח"כ שינת קבע ולזה הסכים א"א ז"ל עכ"ל ונראה להקל כדעת הרי"ף כיון דאיסור דרבנן הוא כמ"ש הרי"ף:

דבשתיה א"צ תנאי. כת' ב"י ראוי לפסוק כדברי האומרים צריך תנאי אף לשתיה: