ט"ז על אורח חיים תקמח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ב[עריכה]

הסי' זה מפורש בדברינו בי"ד סימן שצ"ט רק נעתיק כאן קצת דינים מחודשים שם נכתבים באורך וכאן בקיצור:


(א) מונה הז' מי"ט כו'. משמע אפי' נקבר ביום א' ע"י עכו"ם ולא כמ"ש רש"ל לחלק דדוקא אם נקבר ביום ב' מונה מיום ב' אבל בר"ה אמרי' דוקא בנקבר ביום ב' מונה ז' מיום ב' אבל נקבר ביום א' אינו מונה אפי' מיום ב' ע"ש בי"ד מ"ש מזה בסי"ג:


סעיף ז[עריכה]

וימי הרגל עולים לו למנין ל'. בי"ד סי' שצ"ט כ' הש"ע שהרי דין ל' דהיינו גיהוץ ותספורת נוהג ברגל ולא מתורת רגל בלבד אסור אלא אף מתורת אבל שהרי מתורת רגל מותר ללבוש כלים מגוהצים חדשים ולבנים כו' ומדין אבילות אסור בכולם וזהו דעת הרמב"ן אבל הטור כ' שם בשם הרא"ש שאף בדין אבילות מותר ברגל איסור מה שהותר ברגל וכתבתי בי"ד שם שיש לפסוק כרמב"ן ולא כס' מ"ב שפיסק כהרא"ש עוד כתבתי שם בדין חתן שנשא אשה בערב הרגל ובתוך הרגל מת לו מת דפסק בספר הנ"ל דאע"ג דחתן דעלמא שאירע לו אבילות תוך ז' ימי משתה אין מונה ל' אלא אחר ימי המשתה כו' מ"מ זה החתן עולין לו ימי המשתה למנין ל' וכתבתי שם שאין הורא' זו נכונה אלא גם כאן אין עולין לו ע"ש:


סעיף י[עריכה]

לרחוץ כו'. בי"ד סי' שצ"ט ס"ה בש"ע ורמ"א דנוהגין היתר לרחוץ אחר תפלת המנחה סמוך לחשכה וזה [סותר] מ"ש כאן. והעיק' כמ"ש בי"ד ושם כתבתי לתרץ דבריו:


סעיף טז[עריכה]

והחג הרי י"ד וש"ע ז' כו'. דוקא במת קודם הרגל חשבי' ש"ע לז' אבל מת ברגל או בח"ה לא חשבי' ש"ע רק ליום א' ולא כרש"ל ומ"ב שנמשך אחריו כן הוכחתי בי"ד סי' שצ"ט:


סעיף יט[עריכה]

וה"ל יום ו' ז' לאבילות. בי"ד סי' ת"ב ס"ו כתבתי דבמת בא' בשבת והוה יום ז' שלו בשבת דאין לנהוג איסור בדברי' שבצינעה רק בשחרית בהנץ החמה וע"כ שרי במנח' לקרותו לס"ת דלא כמו"ח ז"ל בזה עוד כתבתי שם באם יום הז' בשבת נוהגים קצת בעלי בתים לישב על הארץ בלילה שעה אחת והוא טעות גמור אלא א"כ שמע שמועה רחוקה בשבת שאז נוהג אבילות שעה אחת בלילה ולא כמו"ח ז"ל בזה: