ט"ז על אורח חיים תעט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]ושותהו בהיסב'. ואם לא שתה בהיסב' נתבאר בסי' תע"ב:
כתב רש"ל וצריך שטיפ' והדח' וזה דעת כל האחרונים ואף מי שאין נזהר בו כל השנה לראות אם הכוס נקי מ"מ בזה הלילה יזהר כדי להדר המצו':
ולא ישתה יין כו'. הטעם בירוש' שלא ישתכר ולא יוכל לגמו' הלל ופרכי' והלא כבר משוכר הוא ומשני יין שבתוך המזון אינו משכר וכ' רשב"ם וצ"ל דה"ה ביין שלפני המזון שאינו משכר מזה משמע לי דלא ישת' ג"כ מי דבש שקורין מע"ד כיון שהוא ג"כ משכר אבל שאר משקין שאינו משכר מותר:
מצוה לחזור אחר זימון. בטור כתב ע"ז והכי אתמר במדרש תהילי' הקורא את הלל צריך שיהיה ג' שיהא אחד אומר לב' הודו וכתב א"א דלא נהגו כן ואי משום הודו לו' בג' סגי באשתו ובניו שהגיעו לחינוך עכ"ל פי' דהרא"ש כתב בסוף ע"פ שיש להוכיח דברכ' המזון טעון כוס דוקא בג' דאי אפי' ביחיד למה אמרו שיש חיוב בליל פסח ד' כוסו' הא כוס של ב"ה בכל יום טעון כוס אלא ודאי דבג' דוקא טעונ' כוס ובפסח צריך לחזור אחר ג' כדי שיהא לו ד' כוסות ואח"כ דחה הרא"ש הוכחה זאת דמ"מ יש ד' כוסות ביחד ביום זה וע"כ כתב הטור בשמו והעולם לא נהגו כן פי' מצד ב"ה דגם יחיד צריך כוס לב"ה וגם משום הודו סגי באשתו ובניו ונ"ל דמ"ש הטור מצוה לחזור אחר הזימון לא נתכוין כלל לב"ה דהא כבר פסק בסי' קפ"ב דב"ה טעון כוס אפי' ביחיד אלא ודאי משם הודו לחוד אמר כן וכמו שמסיים בשמיה דמדרש תהילים דהיינו שיקרא אליו זימון ואותו שבא לזימון לא יאכל ולא ישתה ולא יסייעו לברך ברכת הזימון שהוא נברך אלא ישמע הודו ויענה עמהם ויחזור לביתו וזה ג"כ כוונת הש"ע שכתב מצוה לחזור אחר הזימון היינו הזימון להודו וכמ"ש רמ"א על זה שהגדול אומר הודו ואע"ג דכ' הרא"ש באשתו ובניו סגי מ"מ טפי ניחא בתלת' גברי בני חיובא לזה אבל לענין זימון דב"ה אין נכון שיקרא לא' מבית אחר שיברך עמו אם לא אכל כאן דעל מה יסייע לברך ואפי' אם רוצה לשתות כאן כדי לצרף לזימון אין נכון דאם אכל אפיקומן בביתו אסור לו לשתות כאן ואם לא אכל בביתו אפיקומן יהיה אסור אח"כ לאכול אפיקומן בביתו כיון שכבר בירך וע"כ לא משכח' לה אלא שלא יאכל אפיקומן בביתו אלא יאכלנו כאן וא"צ לברך המוציא כאן שני' כמ"ש סי' קפ"ד (ס"ב) ועמ"ש בסי' תפ"ד ואין זה אסור משום איסור ב' חבורות דאין זה אלא משהתחיל באפיקומן אבל מצד המצוה שאכל בסעודה אין איסור מקומות וכמ"ש רמ"א בסי' תע"ח דשינה קודם לזה לא הוי הפסק וה"ה שינוי מקום דהא שינה הוי כמו שינוי מקום כמ"ש הטור שם ואחר שיאכל כאן אפיקומן יברך עמהם וישאר עמהם עד גמר הסדר ואם רוצה יחזור לביתו אחר ב"ה ויאמר עמהם הלל וישתם כוס רביעית וזהו אם יש בביתו ג' זולתו שיש שם זימון דאם לא כן ודאי אסור לו לקלקל זימון שלו ולפי מ"ש נחה שקטה תלונת מו"ח ז"ל וגם של מהר"ל מפראג שמביא שם מכח שיצטרך לברך שנית בביתו כו' ולא נהגו עכשיו כן לאכול אפיקומן בבית אחר גם אינו הכרח בשביל זימון דב"ה דאנו נוהגין בכוס אפי' ביחיד ואי משום הודו כבר כתב הרא"ש דסגי באשתו ובניו וטורח זה לקרות מבית אחר גברא בר חיובא הוא אינו הכרח אלא אם יש בביתו על שלחן אחר בר חיובא יצרפנו לאמירת הודו ותו לא כנלע"ד נכון ע"פ מנהג שלנו בזה: