ט"ז על אורח חיים שעח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.


סעיף א[עריכה]

עירובה בזו ובזו. דאז דמיא אמצעית כאלו דרה בהן ואין דיורים חיצוניות באמצעית למימרא דכי הדדי נינהו אבל אם עירובן באמצעיות דאז דמי כאלו כולהו דרים באותו בית וחצר דההוא בית הוין:


סעיף ב[עריכה]

ופנימית פתוחה לחיצונה. כלומר ולא למבוי ועי"כ יש לה דריסת הרגל על החיצונה דאין לה מקום לכנוס מהמבוי לפנימית אלא דרך החיצונה:

שתיהן אסורות. דקיימא לן רגל האוסרת במקומה אוסרת שלא במקומה:


סעיף ג[עריכה]

פנימית מותרת. דיכולה היא להסתלק מהחיצונה דאחדא לדשא באפה ומשתמשת דהא עירובה אצלה ואע"ג דעירוב החיצונה נתון בפנימי' אמר' לי' לתקוני שדרתיך ולא לעוותי: