ט"ז על אורח חיים רצב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
ואני תפלתי. לפי שישראל אומרים לפני הקב"ה אף ע"פ ששתינו אנו מתפללים לא כשאר אומות:
סעיף ב[עריכה]
אומרים צדקתך כו'. שבאותה שעה מת משה רבינו ע"כ אומרים צידוק הדין וע"כ אין קובעין מדרש כי חכם שמת כל מדרשות בטלים כ"כ הטור בשם רבינו שר שלום ובאשר"י ובמרדכי פ' ע"פ הקשו ע"ז דא"א לומר שמשה מת בשבת דהא אמרינן שאותו יום כ' ס"ת ול"נ דגם רב ש"ש לא כוון לומר דבשבת מת אלא בערב שבת בזמן המנחה מת ולפי שבשבת ניתנה התורה ע"י משה עושים זכרון בזמן המנחה לבטל המדרש ובע"ש לא הוצרכו לבטל קביעת המדרש דבלא"ה אין לימוד באותו שעה שהרי עוסקים בקבלת שבת ובתפלה ע"כ אמר שבאותו שעה מת משה דהיינו שעת המנחה ובע"ש כנ"ל ליישב. הב"י הביא בשם ש"ל דהנוסח הוא יום מנוחה וקדושה לעמך נתת כך ראוי לומר שהרי בסוף הל' אומר ינוחו בו ל' זכר ומי שאינו אומר יום מנוחה צ"ל ינוחו בה ל' נקיבה שכל הל' שלמעלה הוא ל' נקיב' עכ"ל פי' דשם של שבת הוא ל' נקיבה בתור' כמ"ש שבת היא ויום הוא ל' זכר ע"כ במקום שלא נזכר יום י"ל ינוחו בה ובתוספות פ"ק דכתובות דף ה' כתבו דשבת פעמים ל' זכר דכתיב שומר שבת מחללו ופעמים ל' נקיבה דכתיב מחלליה מות יומת: