ט"ז על אורח חיים קעה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה]ודוקא שלא היו לפניו כו' כת' זה לתרץ דברי ש"ע אהדדי דכאן כ' אם היו לו תחלה ב' יינות מברך הטוב ובס"ג לא כ"כ ע"כ תי' רמ"א דכאן קאי על הברכה דדוקא אם לא היו בשעת ברכה שניהם לפניו דאם היו היינו סעיף ג' וא"כ מ"ש הש"ע לאו דוקא הביאו לו מחדש פי' אחר ששתה כל יין הראשון דאפילו אם הביאו לו השני בעוד הראשון לפניו אחר שכבר בירך עליו. ואע"ג דכת' רמ"א בהג"ה אע"ג שאין לו עוד מן הראשון ש"מ שזהו רבותא התם אמר לענין פטור מברכת בפה"ג וכאן אמר לענין חיוב ברכת הטוב ובב"י עשה באמת פלוגתא בין הך דס"א לס"ג וכאן חזר בו ועמ"ש בס"ג:
סעיף ב
[עריכה]שהוא גרוע ממנו. משמע דממנו הוא גרוע אבל הוא אינו גרוע עד שאין שותין אותו אלא מדוחק וכ"כ ב"י דבזה כ"ע מודים דאינו מברך הטוב בזה אלא שכת' עוד חלוקה דהיינו אם הוא גרוע ממנו מעט או הרבה דמדברי הטור משמע אפי' גרוע מעט אינו מברך הטוב ולא כר"ת דס"ל לחלק בין גרוע הרבה או מעט וכאן סתם כהטור וביין לבן כת' רמ"א שיש לברך אפילו יותר גרוע והוא מהמרדכי פרק ערבי פסחים לדעת ר"ת שבלבן יש מעלה אפילו ביותר גרוע משא"כ בשאר יין שאין מעלה אלא בגרוע מעט וע"כ הקשה מו"ח ז"ל על רמ"א כיון דאנן נוהגין אפילו בגרוע מעט אין מברכין אם כן בלבן מברכין דוקא בגרוע מעט אבל בגרוע הרבה לא ולק"מ כיון דדבר זה סברא הוא דיש מעלה מצד הבריאות אמאי לא נפסיק כר"ת בזה. וכתב מו"ח ז"ל דאם האדום משובח מן הלבן ושתה תחלה את הלבן יברך הטוב על האדום ולא מהני בזה מעלת הבריאות:
תוך ל' יום. לאפוקי ממאן דסבירא ליה דאם שתה תוך ל' מיין זה אין חביב עליו כל כך ולא יברך עליו הטוב כמ"ש ב"י:
סעיף ג
[עריכה]ועל החביב תחלה. משמע דאם עבר ובירך על הגרוע בורא פרי הגפן יוכל לברך אחר כך על המשובח הטוב אלא דלכתחלה לא יברך בפה"ג כי אם על המשובח ממילא פטור מברכת הטוב וכ"נ דרמ"א מיישב סעי' זה עם ס"א אבל משמעות הל' שכת' הטור וש"ע בס"א לא משמע כן כפי' רמ"א שהרי כתבו אלא היה לו מתחלה ב' יינות כו' משמע בתחלת שתייתו ורצונו לשתות. ומו"ח ז"ל פי' דס"א מיירי שעבר ובירך על הגרוע בפה"ג שיברך אח"כ הטוב על המשובח וכל זה הוא ליישב דברי הש"ע שלא יהיו סותרין זה את זה אבל לעד"נ דהטור קאמר גם לכתחלה יברך בפה"ג על הגרוע ומ"ש מס"ג שהוא המרדכי דהא חביב קודם אין זה קושיא דבמקום שאין שם שבח להקב"ה אלא פעם א' אז ראוי לסדר אותו על החביב משא"כ כאן שיש ב' שבחים להקב"ה אחד על בריאת היין וא' ברכת הטוב ודאי עדיף לתת לו ב' שבחים ותחלה יברך על הראשון מה ששייך לו וזה בעצמו חביב לו לאדם שיעשה כן ותדע לך דבר זה ממ"ש בסי' רי"א ס"ג דאם הביאו לפניו דבר שברכתו בורא פרי העץ ודבר שברכתו שהכל בורא פרי העץ קודם והא י"ל הא קי"ל למעוטי בברכות עדיף כדאיתא ביומא פרק בא לו משום ברכה שאין צריך וא"כ היה לנו לומר דיברך שהכל ויהיה פטור מן בורא פרי העץ אלא ע"כ כיון שבורא פרי העץ היא ברכה מיוחדת חשובה לא נמעט אות' ואין זה בכלל ברכה שא"צ הכי נמי לענין הטוב זהו לדעת רשב"ם שמביא הטור דברכת הטוב הוא דוקא אם יודע בבירור שזהו טוב יותר. אבל לדעת התו' שמביא אח"כ דאפי' בסתמא מברך הטוב והיינו מטעם שבח על ריבוי יינות כמ"ש הב"י בשם התוס' אלא דבודאי גריע אין לתת שבח זה אבל מספק מהני שבח זה דריבוי יינות פשיט' דלא קשה מידי מדברי המרדכי על הטור דהטור וש"ע ס"א מיירי ממסתפק איזהו עדיף וא"כ תכף שהביאו שנים לפניו יש עליו שני חיובים האחד ברכת היין עצמו והשני ריבוי יינות. וא"כ יברך על אחד מהם ברכה עצמו של יין ועל הב' ברכה רבוי יינות. אבל המרדכי בס"ג מיירי בידוע שהוא גרוע יותר נמצא שלא חל עליו תחלה מחמת רבוי יינות רק ברכת עצמו בזה יברך על הטוב תחלה וממילא פטור מן ברכת הטוב וכן נ"ל נכון דעת הש"ע ולהלכה דיש חילוק בין ספק לוודאי בזה ומי שלבו נוקפו לברך ב' ברכות ביש ספק יסלק מן השלחן א' מהם ואח"כ יברך על אחד מהם בפ"הג ואח"כ על השני ברכת הטוב ובזה יצא דברי הכל כנ"ל: