ט"ז על אורח חיים קסה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
לאחר ששפך כו'. דנטילה א' עולה לכאן ולכאן ואשר יצר לא הוי הפסק בין נטילה לברכת ענ"י דברכת ענט"י לא שייכא עדיין עד שעת הניגוב:
ומשפשף. פי' דשופך על ב' ידיו בפעם א' אז מותר לו אח"כ לשפשף אותם אבל אם היה שופך על כל יד בעצמו אסור לשפשף זו בזו כמ"ש סי' קס"ב ס"ו. ואף שאיני כדאי להכריע מ"מ נלע"ד שיותר ראוי לנהוג כדין הראשון דהיינו שיטול ב"פ דאלו לחלוקה הב' יש חשש דהיינו שכבר הקשה מהרי"א הביאו הב"י דהא מים ראשונים מטהרים את הידים ואם היה רוצה לנגב ידיו במים ראשונים כבר הוא טהור לאכיל' וא"כ מפסיק באשר יצר לנט"י שהרי מה שעושה אח"כ הוא לטהר המים שעל הידים לא לידים עצמן ותירץ מאחר שזה צריך למים שניים מטעם שאם נגע במקום שנגב ידיו מראשונים חזרו ידיו להיות טמאות א"כ כ"ז בא להשלמ' טהרת הידים לאכילה עכ"ל. ולפ"ז אם שופך רביעית על כל יד או על ב' הידים ביחד א"צ כלל למים שניים כדלעיל סי' קס"ב ממילא הוי הפסק בברכת א"י ולרוב פעמים רגילים ליתן רביעית בפעם א' וכן ראוי לנהוג כי בזה יצא ידי החששות כולם כדלעיל. ולכל הפחות יש ספק בזה אם שפך רביעית וא"כ יש כאן חשש הפסק כי דברים הללו לא נאמרו אלא בנוטל פחות מרביעית ואז יש הכרח למים שניים ואין הפסק מה שאין כן בנוטל רביעית בפעם א' יש הפסק. ותו דהא הב"י הביא בשם תשובת הרא"ש סי' ד' וז"ל לאחר ששפך על ידו פעם א' או שתים וכבר ידיו נקיות יברך אשר יצר ויגמור הנטילה ויברך ענ"י עכ"ל משמע דלא מיירי בהאי גונא דא"כ א"צ גמר נטילה אם שפך רביעית בפעם א' גם לשון הטור לא משמע כן שהרי כתב ויראה להכריע דלאחר ששפך פעם אחד על ידיו ומשפשף יברך אשר יצר ואח"כ בשעת ניגוב ענ"י עכ"ל. מדאמר לשון פעם אחד מכלל דאיכא אחריתי אלא הל"ל ויראה להכריע שישפוך רביעית בפעם אחד על ידו ויאמר א"י כו' ותו דאי מיירי ששופך רביעית בפעם א' א"צ לניגוב כמ"ש בש"ע סימן קנ"ח סי"ג אלא דלעיל כתבתי שרש"ל חולק עליו בזה אלא ודאי דלא מיירי בשופך רביעית בבת א' והדרא קושייתינו לדוכתה. ונ"ל די"ל למה הוצרך הטור לכתוב כאן ומשפשף דשפשוף זה מאי בעי הכא אלא ע"כ דא"א לנו לומר שיאמר אשר יצר וענ"י תכופים זה לזה דא"כ הוה דלא כהר"י בר יקר שמביא הטור תחלה שהוא בעל חלוקה הא' שזכר הש"ע כאן דלא ס"ל נטילה אחד עולה לכאן ולכאן ואנן רוצים לעשות ככל הדיעות ע"כ אנו צריכין שיעשה מעשה חדש קודם שיברך ענ"י וע"כ אמר הרא"ש שישפוך פעם א' דהיינו אם כבר ידיו נקיות מלוכלך דא"צ אח"כ אלא ב' שפיכות אז שופך פעם א' ומברך א"י ואח"כ עושה מעשה חדש בשפיכה שניה ומברך ענ"י ואם אין ידיו נקיות שצריך ג"פ אז ישפוך תחלה ב"פ והטור כתב חלוקה ראשונה שדי בב"פ וכתב שמשפשף אחר השפיכה להורות דאז יצא ידי נטילה כיון שהוא רשאי לשפשפם זה בזה ממילא הוה שפיכה שניה מעשה חדש לצורך נט"י וכיון שדין זה הכרח הוא באינו שופך רביעית בפעם א' כמ"ש ופעמים ששופך רביעית פעם אחת ויהי' הפסק ע"כ טוב לעשות כחלוק' הראשון כנ"ל נכון וראיתי למו"ח ז"ל שהאריך כאן באיזה דברים שלא כמ"ש והנלע"ד כתבתי:
סעיף ב[עריכה]
והרא"ש היה רגיל כו'. ואע"ג דבברייתא אמרינן דגדול נוטל תחלה נראה דהוא ס"ל שאני בזמן התלמוד שהיה לכל אחד שלחן בפ"ע והיה הגדול אוכל מיד כדאיתא בגמרא שמביא ב"י משא"כ עכשיו אין כבוד לגדול ליטול תחלה ויצטרך לישב ולשמור ידיו כמו שהקשה רב ששת לריש גלותא בגמרא. והב"י הקשה מסברא זו באמת על הפוסקים שכתבו דין התלמוד. ורש"ל האריך בתשובה לחלוק על זה וכ' שהוא יוהרא לנהוג כן אלא אדרבא יטול תחלה ויהיה נזהר מלדבר וילמדו אחרים ממנו ואין בדבריו שם כדאים לדחות דברי הרא"ש. ותו כתב שם רש"ל דד"ת לא הוה הפסק ג"ז לא מסתבר דיש לחוש דילמא משכא ליה שמעתתא ויבא לידי היסח דעת כדאשכחן גבי בדיקת חמץ שאין ללמוד באותה שעה וכ"כ מו"ח ז"ל: