ט"ז על אורח חיים ער

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

פ' במה מדליקין. לפי שיש בו דין הדלק' וג' דברים שצ"ל בתוך ביתו עם חשיכ' ובי"ט שחל בע"ש א"א אותו מפני שאין יכולים לו' עשרתם כ"כ הטור וכתב ב"י שאין טעם זה כדאי ול"נ שהוא כדאי שפיר דהכונה בזה שאין הכל יודעים שאסור לעשר בי"ט ובזה שלא יאמר הפרק במה מדליקין ירגישו וישאלו מה נשתנ' ע"ש זה וישיבו להם הלומדים משום עשרתם ובזה ידעו הדין ומזה הטעם א"א גם בח"ה כמ"ש רמ"א דמשום י"ט אנו עושין כן גם בח"ה שהוא קצת י"ט והכל הוא להזכיר דין איסור עישור בי"ט גם בי"ט שחל בשבת ג"כ נכלל בזה כיון דעכ"פ יש י"ט בזה היום בערב יהיו נזכרים לדי י"ט בע"ש כנ"ל:


סעיף ב[עריכה]

בשבת של חנוכה. לפי שמזכיר שם פיסול שמנים שאסורים בשבת מה שא"כ בחנוכה: