ט"ז על אורח חיים עב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ב[עריכה]
אין מוציאין כו'. בגמ' פרכינן והא ר"י אפקוהו סמוך לק"ש אדם חשוב שאני וע"כ חילק הרמב"ם בין אדם חשוב לאחר והטור כתב בשם הרא"ש שהוא לא חילק בזה וכן הרי"ף. וכב"י טעמו אפשר דלא שכיחי בזמננו אדם חשוב כזה שיהא ראוי לבטל ק"ש בשבילו ואני אומר אפילו דרך כלל בזה דכל מה שמצינו בגמ' לחלק בין אדם חשוב להחמיר לענין שיש חומרא באדם חשוב ודאי כל אדם יעשה עצמו חשוב להחמיר וכמ"ש הטור לקמן סי' תקנ"ד ארשב"ג לעולם יעשה אדם עצמו ת"ח ויבטל ולא חיישינן ליוהר' אבל אם החשיבות גורם הקולא תהיה מה שתהיה אין בדורותינו שהוא חשוב כדי להקל דוגמא לדבר דלא קנסי עכשיו בליטרא דדהבא למבזה ת"ח כמ"ש באגודה וכן להתיר נדרים ביחיד וכה"ג ע"כ יפה עשו הרי"ף והרא"ש שלא חילקו בין אדם חשוב בדורותינו:
סעיף ג[עריכה]
העם העוסקים בהספד. בטור סיים בזה ודוקא העם הבאים לשמוע ההספד אבל החזנים המספידי' פטורים ודוקא ביום הראשון אבל משם ואילך גם החזנים חייבים משמע מדבריו דין החזנים אפי' במקום שמפסיקין העוסקים בהספד א"צ החזנים לפסוק בהספידם וע"כ הוקשה לב"י למה אמרו בגמ' דהעם העוסקים בהספד נשמטים כו' והאונן יושב ודומם ומצדיק עליו הדין ואומר רבון העולמים כו' למה יאמר עכשיו יותר רבון כו' כיון דהחזני' אינם פוסקים מהספידם ותו דאיך יספוד החזן והקהל קוראין הלא יבטל כוונתם החזן ודחק עצמו לתרץ שהחזנים ג"כ שותקים בעת שקוראים העם אלא שאפי' הכי פטורים מק"ש כיון שהם טרודים להרהר בענייני הספד כו' ולזה הסכים גם מו"ח ז"ל אלא שדחק עצמו בפירוש דברי הירושלמי לפרשו דתרתי קאמר והביא דברי המקשן ג"כ לדרך אחר. ולע"ד נראה שדברים כהוייתן ופשוטן והוא דיש חסרון קצת בירושלמי שהביא הרא"ש גם ט"ס במ"ש פטורים מק"ש ואין מפסיקין לתפלה דמאי איכא בין פטורים [ולאין] מפסיקין ובירו' שלפנינו הנוסחא הכי תנא ההספד וכל העוסקין בהספד מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה מעשה היה והפסיקו רבותינו בין לק"ש בין לתפלה והתנן אם יכולים להתחיל ולגמור וכו' מתני' ביום הראשון ומאי דתנא תנא ביום שני וה"פ ההספד היינו חזנים העושים ההספד והעם העוסקים בהספד היינו השומעים כולם חייבים בק"ש שהיא דאורייתא אבל לא בתפלה שהי' מדרבנן מעש' הי' והפסיקו רבותינו גם לתפל' ופריך והא תנן אם יכולי' להתחיל ולגמו' יתחילו ואם לאו אל יתחילו ממילא אנו רואים דפטורים מק"ש ואם תפרש על אותם שאינם עוסקים אלא המלוין לכבוד המת דהיינו כמו שומעין בהספד פשיטא שיהא קשה על מ"ש דאפילו החזנים חייבים אלא ע"כ זה לא קשה על השומעים שהם באמת חייבים כמ"ש בראש הפרק שאותן שבאו לכבוד חייבים ולא פטר אלא העוסקין ממש כמו החזנים ודבר זה קיים הוא לפי המסקנא מ"מ קשי' חזנים אהדדי ומשני לחלק בין חזנים דיום ראשון לחזנים דיום שני נמצא שאין לחזנים קולא על השומעים אלא ביום ראשון ואין פי' שהחזנים יספידו אפילו בשעת קריאת השומעים ואז יהיו פטורים מחמת טרדא זה לא יעלה על הדעת אלא דקולא שלהן היא באם השומעים כבר קראו ק"ש והחזנים לא קראו עדיין לא יפסיקו בשבילם אלא יספידו אבל אם גם השומעים לא קראו עדיין ודאי גם החזנים יקראו עמהם וזהו עצמו פי' דברי הטור בלי צורך שום ביאור ובודאי גם לנוסח' הירוש' כמ"ש באשר"י שמביא ב"י גם כן יצדקו הדברים האלו וקושית המקשן תהיה על מ"ש מעשה היה והפסיקו לק"ש כו' אבל לפי נוסח שלנו יצדק יותר דלכ"ע חייב בק"ש גם החזן ביום שני גם דברי הרמזים שמביא ב"י א"ש וז"ל כל העוסקין בהספד פטורים מק"ש והחזנים הסופדים ביום הראשון פטורים מכאן ואילך חייבים. והרבה הב"י קושיות ע"ז ובאמת הכל ניחא דרישא קמ"ל דאפילו העם העוסקין בהספד פטורים דהיינו אותן שאינן נשמטים אלא נשארו כאן הם פטורים והיינו השורה הפנימית וכמ"ש ב"י גם בזה ממילא כ"ש החזנים המספידים וסיפא קמ"ל דאפי' החזנים אינם פטורים אלא ביום ראשון וכ"ש שאר העוסקים ומנחמין נמצא הכל ניחא בס"ד:
סעיף ה[עריכה]
הפנימים שרואים פני האבל. בגמ' איתא שורה הרואה את הפנימי פירש"י הרואה את פנימי חלל ההיקף אחורי שורה הפנימית והאבל יושב שם עכ"ל. לשון זה צריך ביאור ומו"ח ז"ל ביאר דגם שורה שאחר הפנימי' הכניס רש"י בכלל הפטור שהיא תוכל לראות את האבל דרך האויר שבין שתי כתיפות של העומדים בשורה הפנימית ואין חייב אלא היקף שלישית. וק"ל דא"כ למה אמרו שורה לשון יחיד הל"ל שורות ותו מאי הוצרך רש"י להזכיר חלל ההיקף. ונלע"ד דרש"י תיקן בזה ב' דברים האחד למה לא אמר שורה הרואה את האבל שנית אם השורה דרך ריבוע סביב האבל נמצא שיש ד' שורות רואות פני אבל ולמה אמר לשון יחיד ע"כ פי' דבפנים יושבת שורה אחד והאבל ביניהם ושאר השורות מקיפים בהיקף בעגול סביב אותה השורה. וזהו שכ' רש"י היקף אחורי השורה ר"ל שמקיפין השורה גם אחרים וכל שטח היקף אותה שורה מיקרי שורה א' אע"פ שהיא גם מאחוריים כנ"ל ליישב דעת רש"י: