ט"ז על אבן העזר קסו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
אחר היבם דכתיב וקראו לו זקני עירו ולא עירה:
אלא כופין אותו לילך כולי פי' אם הוא בענין שיש עליו כפיה לחלוץ כדרך הנזכר בסי' שקודם לזה:
סעיף ג[עריכה]
מן האירוסין שעדיין הוא ברשות אביה ואם היא נשוא' והיא קטנה עושה מאמר ע"י אחיה ואמה:
סעיף ד[עריכה]
על נכסי בעלה הראשון דאשה זו הקנו לו מן השמים אלא דאם אין שם נכסים הקנו על השני שלא תהא קלה בעיניו להוציאה:
סעיף ה[עריכה]
א"צ לקרותו דהא דכתיב על שם היינו לנחלה דילפינן ג"ש מן על שם אחיהם יקראו בנחלתם:
סעיף ח[עריכה]
או שנתקשה לאשתו ל"ק כיון שאין כאן כוונ' ביאה כלל דהא נתקע ממילא אמאי לא אמר אפי' נתקשה ליבמתו לבא עליה אלא שאח"כ נפל עלי' שלא במתכין וכיון דאח' שנתקשה לא היתה כוונת ביאה כלל ודאי לא קנה בהקשוי לבדו ותו דהא איתא בר"פ הבא על יבמתו אנוס ס"ד אלא בנתקע פירש"י שהתקש' לאשתו ונפל מן הגג ונתקע ביבמתו והאמר רבה נפל מן הגג ונתקע חייב בד' דברים וביבמתו לא קנה אלא כגון שנתכוין לאשתו ותקפתו יבמתו ובא עליה. ואם איתא דנתקשה ליבמתו ונפל מן הגג ונתקע דקנה אותה למה לא אוקמ' בכך ולמה לו לאהדורי אאוקימתא אחריתא אלא (נראה) דבאמ' אין הקנין תלוי בקישוי אם הוא לאשתו או ליבמתו דודאי בתר מעשה הביאה אזלינן ולא נתכוונו אלא לומר שכבר היה מקושה יהיה מאיזה צד שיהיה ולא נקט לאשתו אלא אורח' דמלת' כנלע"ד:
סעיף ט[עריכה]
שהבא על יבמתו כולי דוק' אחר הביאה ולא קודם הביאה כדרך שאר הברכות שהן עובר לעשייתן דכאן המצוה תלויה ע"י אחר דהיינו היבמה ושמא יהא מניעה מצד שלא יבא עליה: