לדלג לתוכן

ט"ז על אבן העזר יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ב

[עריכה]

או הוחזקו בעיר ל' יום נראה דגם אם באו ממ"ה (ואמרו) זה אחי וזו אחותי או זו אמי הוה הדין ג"כ הכי דבעינן ל' יום לענין הריגה אם בא עליה והא דלא הזכיר בסעיף א' אלא חזקה סתם שם מיירי שנתגדלו בבית מקטנותה אבל אם הקירוב באמירתה תלוי שאומרים כן זע"ז לא מועיל עד ל' יום הן לענין אישות הן לענין קירוב דתולדה ובהוחזקה נדה בשכינותיה דאמרינן בגמ' בפ' עשרה יוחסין דף פ' דבעלה לוקה עליה משום נדה והיינו אם עשתה מעשה כגון שראוה שלבשה בגדי נדותה מעשה זו הוה במקום אמירה דכאן עם ל' יום אבל אם לא לבשה בגדי נדה אלא שאמרה כן שהיא נדה יכולה לתרץ דברי' כמ"ש בהלכות נדה וכן כאן בפחות מל' יום מהני ג"כ לתרץ דברי' כ"ז נ"ל ברור אלא שראיתי למו"ח ז"ל שמחלק ואומר דלענין בתו ואמו ואחותו אפילו בבאו ממ"ה נדונין אפילו תוך ל' מכח החזקה דכיון שהודו בזה הודאת בע"ד כמאה עדים דמי אלא דבאשתו אמרינן דבעינן ל' יום דוקא דמצי לתרוצי ולומר סבור הייתי ואין זה נכון כלל דודאי אין חילוק כלל ביניהם כמו דאיתא בפרק עשרה יוחסין שם איש ואשה תינוק ותינוקת שהגדילו תוך הבית כו' הרי שכולן שווין הן אישות הן קירוב תולדה ובכולן אם נתגדלו כבר הורגין עליהם ובבאין ממ"ה שבא האיסור עליהם מחמת אמירתה בעינן ל' יום לענין ההריגה אבל לענין איסורה פשוט דלא צריך ל' יום כיון דשוויה אנפשה חתיכה דאסורה בפעם אחת סגי כנלע"ד פשוט וברור: