חפץ חיים/הלכות רכילות/א ב

<< · חפץ חיים - הלכות רכילות · א · ב · >>

אֵיזֶהוּ רָכִיל? זֶה (ב) שֶׁטּוֹעֵן דְּבָרִים מִזֶּה לָזֶה וְהוֹלֵךְ וְאוֹמֵר: כָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי (ג) עָלֶיךָ, כָּךְ עָשָׂה לְךָ פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עָלָיו שֶׁעָשָׂה לְךָ, אוֹ רוֹצֶּה לַעְשׂוֹת לְךָ. אַף עַל פִּי שֶׁאוֹתוֹ דָּבָר אֵין גְּנוּת עַל מִי שֶׁמְסַפֵּר, אַף לְפִי דִּבְרֵי הָרוֹכֵל, (ד) וְאִלּוּ הָיוּ שׁוֹאֲלִין לוֹ בְּעַצְמוֹ, לֹא הָיָה מַכְחִישׁ, (ה) אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהָאֱמֶת וְהַצֶּדֶקּ אִתּוֹ, (ו) אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהִתְכַּוֵּן בְּאֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת וְהַדִּבּוּרִים כַּוָּנָה אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ הָכֵי {אף על פי כן} רָכִיל מִקְרֵי {נִקָּרָא}.

(ב) שטוען. גם זה לשון הספרא פ' קדושים והרמב"ם שם.

(ג) עליך וכו'. הוא לשון הכ"מ שם. וכן כתב הסמ"ג לאוין ט' איזהו רכיל המגלה לחברו דברים שדבר ממנו אדם בסתר וכו' עי"ש. וכן כתב החנוך במצוה רל"ו וז"ל שנמנע מן הרכילות שנאמר לא תלך רכיל, והענין הוא שאם נשמע אדם מדבר רע בחברו שלא נלך אליו ונספר לו פלוני מדבר בך כך וכך ע"ש. וכן משמע בש"ת לר"י דעקרו דהאי לאו קאי על זה. ומ"ש בפנים פלוני עשה וכו' או רוצה וכו' היינו בענין שהדין עם פלוני, או שלא יצמח לחברו מידיעתו תועלת להסיר ממנו נזק, ועין בב"ק (צ"ט ע"ב) במעשה דמגרומתא, דאל"ה יש הרבה אפגים דמותר וכמו שיבאר אי"ה לקמן בכלל ט' בארכה.

(ד) ואלו. כמו בהלשנת דואג שאמר על אחימלך שנתן לחם וחרב גלית לדוד, ואלו היו שואלין לו בעצמו לא היה מכחישו כמו שהתנצל הוא בעצמו לשאל אחר כך, דאדרבה חשב שעושה בזה עבודה לשאול כמ"ש ומי כדוד נכבד בביתך וחתן המלך, אפ"ה כיון דידע דואג את לב שאול רכיל מקרי, כן כתב הכ"מ.

(ה) או משום שהאמת. וראיה ממ"ש בסנהדרין (כ"ט) מנין לדיין שלא יצא וכו'.

(ו) או משום. וראיה מהלשנת דואג על אחימלך וכנ"ל. (באר מים חיים)