חפץ חיים על ספרא/ויקרא חובה/פרק ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חפץ חיים על הספרא
מפרשים על הפרק:    מלבי"ם | חפץ חיים | קרבן אהרן | הר"ש | רבינו הלל | הראב"ד | עשירית האיפה

גרסאות הספרא על פרק/פרשה זו:    ספרא (מלבי"ם) | ספרא (גר"א) | ספרא (דפוס ישן)


ביאור - פרק ד[עריכה]

( א ) ואת כל חלב הפר:    מלת 'פר' יתירא ד"את כל חלבו" היה לו לכתוב.
לשתי כליות וכו':    דחלבים כתיבי שם וזה לא הוזכר שם.
לכל האמור בענין:    היינו לחלבים ולכליות וליותרת. ולענין שיהא טעון הזאה על הפרוכת ועל מזבח הזהב דרשינן ליה לקמן מקרא אחרינא (דכתיב בפר העדה "ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת" ודרשינן כאשר עשה לפר זה פר כהן משיח החטאת לרבות שעירי ע"א ופרש"י (זבחים פד, א) אלו שעירי ע"א להביאן כדין פר העלם דבר לטעון הזאה על הפרוכת ועל מזבח הזהב).
מן המחובר:    היינו שלא ינתח הקרבן קודם שיטול אימוריו אלא שיטול אותן בהיותו מחובר כולו.

( ב ) מה שלמים לשמן:    כדאיתא בזבחים (דף ד.) דעיקר דינא דלשמה כתיב בשלמים לענין שחיטה ולענין קבלה ולענין זריקה, עיי"ש במסקנא.

( ג ) ת"ל משור זבח:    ולא כתיב "כאשר יורם מזבח".
ר' יהודה בן שמעון אומר מה שלמים וכו':    זה כבר נאמר מתחלה ועיקרו לא בא אלא לסיים או מה זבחי וכו'.

( ה ) והלא דין הוא:    שיקטיר על מזבח הפנימי ולזה אצטריך קרא.