חפץ חיים על ספרא/ויקרא חובה/פרק ב
חפץ חיים על הספרא
מפרשים על הפרק: מלבי"ם | חפץ חיים | קרבן אהרן | הר"ש | רבינו הלל | הראב"ד | עשירית האיפה
ביאור - פרק ב[עריכה]
( א ) מה צבור וכו' העלם דבר ועם שגגת המעשה: דהיינו שנעלם דבר מבית דין בהוראה ועשו הקהל בשגגה על פיהם.
אף משיח לא יביא אלא על העלם דבר וכו': דהיינו שהורה מתחלה היתר לעצמו בשגגה ואחר כך עשה מעשה על פי היתר זה.
צבור מוצא וכו': שאין קרבנם שוה לשל יחיד וכן גם כן במשיח.
( ב ) נשיא מוצא מכלל היחיד: שאין קרבנו שוה לשל יחיד וכן במשיח.
מה נשיא מביא על שגגת המעשה: לחוד.
( ג ) ואינו מביא אשם תלוי: פי' בפרשה אשם תלוי כתיב "על שגגתו אשר שגג" - מי שחטאו בשגגה, יצאו צבור שאין חטאם בשגגה אלא בהוראה.
ומשיח בפר ואינו מביא אשם תלוי: במסכת הוריות (דף ז.) מתרץ אשם תלוי כדי נסבה דהא אכתי לא ברירא לן דין זה עד לבסוף דמסקינן דמשיח לא יביא אלא בהוראה.
( ד ) נשיא מביא שעירה לע"ז וכו' ומשיח מביא שעירה לע"ז: דכתיב בפרשת ע"ז "ואם נפש" - אחד היחיד ואחד הנשיא ואחר המשיח במשמע.
ומביא אשם ודאי: דכתיב באשם גזילות ואשם מעילות "נפש" ונשיא ומשיח בכלל 'נפש' מה שאין כן צבור אינו נפש יחיד.
( ה ) ת"ל אשר חטא: דהוא יתירא דהא כתיב "והקריב על חטאתו".
( ו ) והקריב על חטאתו וכו': דהוא גם כן יתר דהא כתיב מעיקרא "אם הכהן המשיח יחטא".
מלמד וכו' משעבר: היינו לאחר שהעבירוהו ממשיחתו הורה לעצמו וחטא בהוראתו, מביא פר.
הלא דין הוא: היינו שאם לא גילתה התורה היינו דנין קל וחומר להיפך.
אינו מביא חטאתו משעבר: לאחר שנסתלק מנשיאותו אם חטא דינו כהדיוט.
( ז ) יכול חטא עם הצבור יביא פר לעצמו: פי' שישב עם ב"ד והורה לצבור והלך הוא בעצמו ועשה על פי ההוראה ואחר כך נודע להם שטעו, יכול יביא פר בפני עצמו.
( ח ) תאמר במשיח: שאין מתכפר בכל כפרותיו עם הצבור שהרי טומאת מקדש וקדשיו צבור מתכפרין בשעירים ומשיח בפר ולא הושוו בכפרה אחת כדאיתא בשבועות (דף ב:).