חפץ חיים על ספרא/הקדמה

הנה ידוע גודל מעלת התורה ששנה הכתוב בחיבו כמה פעמים. ורצונו יתברך שתהיה תורתו שגורה בפינו ככתוב "והיה לך לאות על ידך וגו' למען תהיה תורת ד' בפיך". ושתהיה חקוקה על לוח לבנו כמו שכתוב "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוה היום על לבבך" ורצונו יתברך שנהיה עמלים בתורה וכמו שכתוב "אם בחקותי תלכו" ואיתא בתורת כהנים (הובא ברש"י) יכול זה קיום המצות, כשהוא אומר "ואת מצותי תשמרו" הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחוקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה. וחביב אצלו הדבר הזה מאוד, שמשבח את עם ישראל בזה וכמו שכתוב (ישעיהו נא, ז) "עם תורתי בלבם". ולהיפך מי שמסיח דעתו מן התורה ומשכח אותה מתוך עצלותו הזהיר על זה מאוד מאוד ואחז"ל במנחות (דף צט:) המשכח דבר אחד מתלמודו עובר על כמה לאוין שנאמר "השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו". וכן איתא באבות דמעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו.

ועל כן עלינו להתחזק בכל עוז לידיעת תורתו. והוא בדרך כלל לידיעת כל התורה [כל אחד לפי ערכו] וכמו שכתוב "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוה היום" שהוא כולל כל מה שצינו הש"י, ובפרט ספר ויקרא שעליו אמר הכתוב "וירא אלהים את האור כי טוב" ואיתא בבראשית רבה זה ספר ויקרא שיש בו הלכות מרובות -- בודאי עלינו להתחזק לידע אותו. וז"ל המדרש משלי (פרק י)

אמר רבי ישמעאל בא וראה כמה קשה יום הדין שעתיד הקב"ה לדון את כל העולם כולו בעמק יהושפט וכיון שתלמיד חכם בא לפניו אומר לו כלום עסקת בתורה. אומר הן. אומר לו הקב"ה הואיל והודית אמור לפני מה שקרית ומה ששנית. מכאן אמרו כל מה שקרא אדם יהא תפוס בידו ומה ששנה יהא תפוס בידו שלא תשיגהו בושה וכלימה ליום הדין וכו' בא מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה -- הקב"ה הופך את פניו ממנו ומצירי גיהנם מתגברין בו כזאבי ערב והם נוטלין אותו ומשליכין אותו לגיהנם. בא מי שיש בידו שני סדרים או שלשה -- הקב"ה אומר לו בני כל ההלכות למה לא שנית אותם. אם אומר להם הניחוהו מוטב ואם לאו וכולי. בא מי שיש בידו הלכות אומר לו בני תורת כהנים למה לא שנית שיש בו טומאת שרצים טומאה וטהרה, טומאת נגעים וטהרת נגעים, טומאת נתקים וטהרת נתקים, טומאת בתים וטהרת בתים, טומאת זבין וטהרת זבות, טומאת לידה וטהרת לידה, טומאת מצורע וטהרת מצורע, סדר וידוי של יום הכפורים וגזירה שוה ודיני ערכים וכל דיני ישראל שהן דנין בתוכו.

והנה מדברי המדרש הזה הלא יש לנו התעוררות גדולה לחיוב לימוד הזה כיון ששואלין אותנו על זה וגם באמת הלא התורת כהנים על ויקרא ומכילתא וספרי הם יסוד תורה שבעל פה שהם הולכין וסופרין כל אותיות שבתורה ומבארין אותם על פי תורה שבעל פה המסורה לנו מסיני והם מקור כל המשניות והברייתות. ועל כן נפלאתי מאד מדוע כל כך מוזר לימוד הזה מישראל כי אם למעט מזעיר יחידים שבדור כיון שהיא יסוד תורה שבעל פה. ובפרט לפי דברי המדרש הנ"ל ששואלין על זה וחושב כמה עיקרי הלכות נמצאו בו ומקורים של סדר קדשים וטהרות בו היא.

ואשתבחו קמאי דקמאי בלימוד הזה גבי בניהו בן יהוידע ביארו חז"ל (ברכות יח, ב) מה שכתב "והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג" דתנא ספרא דבי רב ביומא דסתיא והוא התורת כהנים, ומשלו לארי שהוא החמור שבספרים [תוספות] . וגם בר' יוחנן אמרו (יבמות עב, א) ששנאה בתלתא יומי וסברה בתלתא ירחי. וגם בלימוד הזה יש בו עוד מעלה גדולה שלבד מצות לימוד התורה הוא לימוד עניני עבודה ומקיימין בזה מאמרם (מנחות ק"י והוא גירסת רש"י בבא מציעא קי"ד) תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה מעלה אני עליהם כאילו מקריבין ומגישין לשמי. וכבר הארכתי בחיוב לימוד עניני עבודה בהקדמה לחבורי ליקוטי הלכות.

והתבוננתי שסיבת מניעת לימוד התורת כהנים מפני שהוא משובש מאד וגם שאין עליו ביאור פשוט השוה לכל נפש [שביאור הראב"ד הלא(?) בכמה מקומות מאריך מאוד ליישב הסוגיות שהובא שם התורת כהנים וכעין זה גם ביאור הר"ש משאנ"ץ וגם יש כמה ברייתות שלא ביארו כלל כי לפי רוממותן עלה על דעתם שזהו פשוט לכל מעיין אבל אנו יתמי דיתמי לא נבין בלי פירוש. וכן בספר קרבן אהרן -- אף שהוא חיבור נכבד מאוד ושדרכו לפרש כל ברייתא -- מכל מקום ילאה הקורא בו מפני אריכותו בסוגיות הש"ס. וכן הגאון ר' מאיר לבוש מלבי"ם ז"ל הרחיב והעמיד מאוד כדעתו הרחבה לכוין כל דרשה בדקדוקי המקראות והרבה פעמים מפלפל בסוגיית הש"ס ופסקי הרמב"ם ושארי ראשונים, וכל זה הוא רק לגדול תורה ולא לאנשים פשוטים כמוני].

והנה זה הרבה שנים שמעתי כי נמצא כת"י הגהות הגר"א על התורת כהנים וברוך השם שנזדמן לי לראותו אצל הגביר המפורסם נדיב לב י"א מהר"ר בועז ראבינאוויץ ז"ל בעיר בברויסק, וכאשר ראיתיו שוב לא רפה ידי ממנו ובקשתי להגביר הנ"ל שיתן על ידי להעתיקו וכן עשה בחסדו הטוב, זכרה לו אלוה לטובה תנוח נפשו בעדן אלהים. והנה העתקתי כולו עד גמירא והחזרתיו. וכאשר הרציתי הדברים בווארשא לפני ידידי הרב הגביר המפורסם בישראל לשם ולתהלה בצדקתו ופעלו מהר"ר יעקב ברודא ז"ל קבע סך מסוים^א להוציא דברי הגר"א לאור שלא יתכסה אור הגנוז הזה מן העולם (כי כבר היה העתקה כזו עוד במקום אחר ונשרף ולא נשאר רק זה האחד אשר נדע ממנו). אמנם בקרבי אל המלאכה להדפיס דברי הגר"א התבוננתי כי הדבר אינו מתוקן כלל.

• ( א ) כי הגהותיו בכמה פעמים הוא כספר החתום וצריך עמל ויגיעה רבה להבין כונתו
• ( ב ) כי עצם דברי הספרא אינו מבואר וטרם נדע היטב עצם דבריו על פי המפרשים אי אפשר לירד לכונת הגר"א.
  

על כן התחזקתי בעזה"י לתקן הדבר כפי כחי הדל וד' עזרני בזכות כלל ישראל ועשיתי ביאור קצר ופשוט בלשון צח על הספרא מלוקט מכל המפרשים (אף שעל ידי זה נתרבה הוצאת הדפוס כפלים מאשר דמיתי בתחלה, בכל זה אקוה כי יעזרני הש"י), היינו מהראב"ד והר"ש והקרבן אהרן, והזית רענן (שהוא מסודר מבעל מג"א על הילקוט) ומהספר עזרת כהנים והגהות רי"ד. ובכמה מקומות שהובא הענין בגמרא העתקתי דברי רש"י דשם שהוא הביאור המקובל לכל ישראל. ובכמה מקומות גם פירוש רבינו הרמב"ם והר"ש והרע"ב על משניות היה לי לאור עיני בזה.

והעיקר שמתי לבבי לביאור היותר פשוט וישר בדברי רבותינו ז"ל ובאיזה מקומות שלא ביארו המפרשים מפני פשיטותן לגודל דעתם הרוממה בכל זה לא מנעתי לבאר כפי הדרוש לאנשים כמוני [אכן על עניני פסק הלכה לא שמתי לבי כי לא לזה באתי ורק לפרש דברי רבותינו באתי]. והנה אף שיש חלק מן הספרא שכבר הובא הלכותיהן במשנה וברייתא בש"ס -- בכל זה מועיל מאוד דברי הספרא להבין מקור ההלכות מן הכתובים כי פעמים לא ביאר הש"ס מקורו וגם יש חלק גדול שלא הובאו בש"ס כלל, ובפרט בסדר טהרות שאין לנו רק משניות כמו נגעים וכיוצא בו דיני טומאה וטהרה ועל ידי הברייתא דספרא יבוארו המשניות בידיעה רחבה מאירת עינים ממש.

ועתה אקוה לה' כי יספיק הפירוש הזה שיוכל כל אדם להבין דברי הספרא בנקל כפי שלומד אדם פרק משניות עם תפארת ישראל. והנה הדפסתי את כל ההגהות רבינו הגר"א ז"ל ^** כסדרן ושמתי לבבי על אורות רבינו לבאר אותם בעזה"י בכל מקומות הצריך ביאור, וכמה מקומות היה לי לעזר דבריו הק' שבספרו אדרת אליהו [ודברי הקפתי במוקף כדי שלא יתערב להקרוא דברי בדבריו]. וכן המעיין יראה איך דבריו מאירין עינים ממש ככוכבי אור נוצצין. ובמקומות החמורין שנתלבטו בו המפרשים -- על ידי הגהותיו דברי רבותינו שמחין כנתינתן מסיני וכחו של הגר"א ניכרין בו את דרך האמת והפשוט תפס. ויהנו בעזה"י כעת רבים לאורו. וזכות רבינו הגר"א ז"ל עמדה לי לבאר דבריו ולהוצאת כל הענין. ואקוה לה' כי מעתה תרבה הדעת בלימוד התורת כהנים ויהיה אצל הלומד בו מחובר התורה שבעל פה עם המקראות כפי שסובב והולך התורת כהנים. ואולי יתן ה' שיתרבה בזה הלימוד בעניני עבודה שענינו הוא גדול מאוד ומקרב את הגאולה וסותם פי המקטרגים ומעורר זכות על כלל ישראל כמו שביארתי בספרי תורה אור, עיי"ש.

הערה *: הערה - ולמען יקרת האיש המצוין הזה אשר הלך לעולמו בלא בנים אמרתי לתת לו מזכרת בחיבור הזה אשר היה סיוע להדפסתו לתת מזכרת לצדקותיו ופעולתיו אשר יתנו לו שם וזכר עולם. מצוין היה האיש בלבבו הטובה וצדקת פזרונו בישראל. היה ראש וראשון לכל דבר טוב ושמו מפורסם בכל עיר ווארשא הגדולה וגם בכל המדינה. הוא היה רחים ומוקיר רבנן למאוד. וביתו היתה פתוחה לרוחה ובפרט לתלמידי חכמים וגדולים אשר נהרו לווארשא קירבם בימין צדקו. והלך בדרך היראים באמת בכל דרכיו. קבע זמן ללימוד התורה יום יום יחד עם איש ת"ח נכבד גדול. וכן בכל הנהגותיו היה הכל על דרך התורה והמצוה. באחרית ימיו תיקן תיקונים גדולים שראוין לפרסם אותן. הוזיל הון רב קרוב לארבעים אלף רו"ב לבנות בפרור ירושלים חצר של חמשה ועשרים דירות ובהמ"ד ומקוה הכל כפי הדרוש והוא למען לתת דירות לתלמידי חכמים עניים ויחולק על פי גבאים ממונים על זה ונקרא בשם "אהל יעקב". עוד הפריש עשרים אלף רו"ב ומסרם בחייו תחת גבירים נכבדים מפורסמים ועל פי דעת גדולים מיוחדים לזה למען להושיב עשרה ת"ח אברכים מופלגים ויחקו פרס כ"א עשרים רו"ב לחודש (שיספיק גם חלק עבור ב"ב) ללמוד בחבורה יחד עדי שיזדמן להם מה' מדום להוראה. ויחולק הקרן והריוח לעשר שנים וכל ארבעה שנים יתחלפו אחרים. וב"ה חבורתו הק' שהושיבם בפה עשה לה שם שכבר יצאו ממנה באיזה שנים רבנים מובהקים ור"מ גדולים לשם ותפארת. ולאחרונה בצאותו הראה אהבתו הגדולה לתורת ה' וקבע חלק נכבד מהונו אבעים אלף רו"כ למען החזק כל הישיבות הנדחקות (זולת ירושתו לקרוביו ופזרונו לצדקות) הן במדינתנו הן לכל מוסדות התורה והחסד שבארץ הקדש והן בווארשא עצמה שהגיע לכ"א סך נכון שאמנם חיזק ידם הרבה בזה. כן אחוזה שלו באה"ק מסרם למען חיזוק התורה שם. והוא האחד מן המיוחדים בזה שנתנו נפשם ומאדם להחזיק תורת ה' בחייו ובמותו. וזכה ששפתותיו דובבות בקבר שמעמלו ניזונין עשרה ת"ח מופלגים גדולים לומדים תורה בשקידה עצומה יום ולילה וראוי לאיש צדיק פאר הגבירים כזה לתת לו מזכרת עולם. תנצב"ה.

ועל הטוב יזכר אשתו הגבירה הכבודה מרת סימא תחיה עם חתנה הרה"ג הנכבד מהר"ר צבי זבלודווסקי נ"י שהם עזרו להוציא פעולותיו הנשגבות בחייו ובמותו לפועל יהא ה' בעזרם ויתן להם אריכת ימים ושנות חיים.

הערה **: והוי יודע שהגר"א מכנה בהגהותיו את כל ברייתא בשם הלכה ושארי מפרשים מכנים אותן בשם פסקא, והכל אחד