חפץ חיים/הלכות לשון הרע/ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

לוח יומי: שנה פשוטה - ח' חשון, ז' אדר, ז' תמוז. שנה מעוברת - ח' חשון, י"ז אדר א', כ"ז סיון.

וּרְאֵה עוֹד אֶת גֹּדֶל אִסוּר לָשׁוֹן הָרָע, (ב) שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הַשִּׂנְאָה וְלֹא נִתְכַּוֵּן בְּהַסִפּוּר לְגַנּוֹתוֹ, רַק אֲמָרוֹ דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וְדֶרֶךְ קַלּוּת רֹאשׁ, אַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁעַל פִּי אֱמֶת דִּבְרֵי גְּנַאי הוּא, אָסוּר מִן הַתּוֹרָה.

(ב) שאפילו אינו מדבר. הוא מדברי הרמב"ם בפרק ז' מהלכות דעות בהלכה ד' שכתב וכן המספר בלשון הרע דרך שחוק ודרך קלות ראש שאינו מדבר בשנאה וכו' ועי' בס' יד הקטנה שביאר דברי הרמב"ם הוא לשון הרע גמורה דאורייתא ולא אבק ומה שכתב וכן המספר בלשון הרע וכו' הוא ששלמה אמר וכו' כלומר ועוד נמצא דברים אשר אינם נראים לבני אדם ללשון הרע אבל על זה כבר אמר שלמה וכו' וכן כתב רבינו יונה במאמר ע"ד כי בענין לשון הרע יענש על הפשיעה בו אף על פי שלא נתכוין לבזות חבירו, וכן ארז"ל בספרי הביאו רש"י בפי' התורה גבי מרים ז"ל ומה מרים שלא נתכוונה לגנותו וכו' אלא לשבח משום מצות פריה ורביה וכו'. וכן כתב הרמב"ן בפרשת תצא על פסוק זכור וכו' וז"ל בסוף דבריו, אבל בכתוב הזה אזהרה גדולה להמנע ממנו בין בגלוי בין בסתר בין במתכוין להזיק בין שאין מתכוין להזיק כלל, וזו היא מצוה מכלל תרי"ג מצות. (באר מים חיים)