לדלג לתוכן

חפץ חיים/הלכות לשון הרע/א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אֲפִלּוּ אִם הוּא רוֹאֶה, שֶׁאִם הוּא יַרְגִּיל עַצְּמוֹ בַּמִּדָּה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא לְסַפֵּר לְעוֹלָם בִּגְנוּתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכדּוֹמֶה מִדִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים, יְסֻבַּב לוֹ הֶפְסֵד גָּדוֹל בְּעִנְין פַּרְנָסָתוֹ, כְּגוֹן, שֶׁהוּא תַּחַת רְשׁוּת אֲחֵרִים, וְהֵם אֲנָשִׁים שֶׁאֵין בָּהֶם רֵיחַ תּוֹרָה, וְיָדוּע הוּא, שֶׁבַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ הֵם פְּרוּצִּים מְאֹד בְּזֶה הֶעָוֹן הֶחָמוּר, עַד שֶׁאִם יִרְאוּ אֶת מִי, שֶׁאֵין פִּיו פָּתוּחַ כָּל כָּךְ כְּמוֹתָם, יַחֲזִיקוּ אוֹתוֹ לְשׁוֹטֶה וּפֶתִי, וְעַל יְדֵי זֶה יְסַלְּקוּהוּ מִמִּשְׁמַרְתּוֹ וְלֹא יִהְיֶה לוֹ בַּמֶּה לְפַרְנִס אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר, (י) כְּכָל שְׁאָר לָאוִין, שֶׁמְּחֻיָּב לִתֵּן כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא לַעֲבֹר עֲלֵיהֶן, כַּמְבֹאָר בְּיוֹרֶה דֵּעָה {בסימן קנ"ז סעיף א' בהגה"ה}, עַיֵּן שָׁם.

(י) ככל שאר לאוין. דפשיטא דזה הלאו שכולל בעצמותו עוד הרבה לאוין ועשין אחרים כמבואר לעיל בפתיחה, לפחות איננו גרוע משאר לאוין אחרים, ובלאו הכי עיין שם ביו"ד דפסקו דאפילו על איסור דרבנן צריך גם כן ליתן כל אשר לו ולא לעבור עליהן עי"ש בביאור הגר"א ובחידושי ר' עקיבא איגר ועיין לקמן בהלכות רכילות כלל א' בבאר מים חיים ס"ק י"ב וי"ג מה שכתבנו שם. (באר מים חיים)