חסד לאברהם/מעין ז/נהר כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נהר כג - לבאר ענין השדים שהם מתערובת אדם ממש:[עריכה]

פירשו בזוהר פרשת בראשית, שיש כח אסכרה שהיא לילית זעירתא ולא לילית רבתא שהיא נבראת ביום שני אלא זעירתא, והיא כח מתפשט מהיכל שלישי מפתח רביעי, וזה הכח רודף להדבק אל בן זוג, ונדבקה אל האדם עד שראתה שלא היה לבדו אלא אדם וחוה בצלעו ביפיה, ברחה משם ונתמנת על סוד מיתת הקטנים כמו שפי' שם, כשנולד קין נראה אנפי זוטרא והיא חשקה ולא יכלה להדבק בו מפני שאינו מאותם המתים בקטנות, וכשנתגרש מאשתו נזקקה לו והולידה ממנו מין ג' ממיני השדים שהם מתערובת קין ולילית זאת, ואלו הם מין אחד שהם זכרים בני אדם וצד הנקבה שידה , ועוד יש כאלו והם למטה מאלו, שאלו הם עליונים מפני שאמם לילית זאת ויש אחרים שהם משדות נקבות שהיו מזדווגות לאדם כל אותם ק"ל שנה שפירש מאשתו, אמנם עדיין הם צד הזכר אדם וצד הנקבה שד, חוה ג"כ עשתה כמוהו והולידה מהשדים זכרים והיינו קראי הנקבה, ועיבורה מצד הזכר שדים ומצד הנקבה בני אדם. אמנם זה מעט, עד שנולדה נעמה ומצד יפיה טעו אחריה עז"א ועזא"ל בתחילת שמושם, ועליה נאמר ויראו בני אלהים את בנות האדם כי טובות הנה, ולמדוה להתהפך מגוף אל צד מלאך ונעשה כעין שידה יפה מאד, וכל מה שילדה מהם בהתחלה הם שדים מפני שהם דומים למלאכים ודומים לבני אדם, צד הנקבות אדם וצד הזכרות מלאך, והקב"ה שומרה כדי להעמידם עמה בדין כדרך שהם עתידין לעמוד בדין, ולכן הם עומדים בהרי חושך, ועדיין הארורה הזאת מחטיאה בני אדם, והיא שידה אם השדים ויולדת שדים, שהיא ולילית כל אחת לעצמה מזדקקות לבני אדם. והענין שסוד אותם שני כחות העומדים בארקא שהם נקראים עפריר"א וקסטי"מין ומעוררים אותה בכל לילה, והיא מתפשטת בעולם מצד אחד ולילית מתפשטת מצד אחר, ומשחקת עם בני אדם בחלום ומחטיאה אותם בקרי:

והענין כיון שהאדם מהרהר ביום אותו הרהור דבק בנפש, כיון שהם פוגעות בנפש הפגומה מיד יורדת ומחטיאה בגוף באותו הרהור, ועל כזה הזהירה התורה ונשמרת מכל דבר רע, כדפירשו רז"ל שלא יהרהר וגו', והיינו מכל דבר רע אפילו אלו הרעות כ"ש הגדולים קליפות קשות, אלא מכל דבר רע שהם לילית זעירתא ונעמה, וכיון שהם באים על האדם תופשין בו ממש וענשין אותם שיהיו שופכים זרעם, והם נהנות שם ברוחניות מאותו הטיפה, ובזנות ההיא מולידים משם שדים רעים, ואל תחשוב שנברא דבר לבטלה שהכל היה לצורך העולם. והנה האדם המהרהר חוטא, וכשהוא מתענג בלילה בחלומו, אלו לא היה דבר מה היה עונש החוטא, לכך עושה הקב"ה דבר זה בעולם שכל אותם המנבלים פיהם בדבור רע וכן אותם המזנים במחשבה יענשו ע"י אלו, שהם נזקקות אליהם ומולידים בנים אלו הנקראים בנים זרים, והם המענישים האדם בפתח קברו, ועל זה נאמר בה' בגדו כי בנים זרים ילדו וגו', והם שני מינים שברא הקב"ה בעולמו להחטיא בני אדם אלו החוטאים כפי מציאותם, אם בהרהור, אם בהסתכל בדבר רע, כל אחד ואחד יש לו עונשו, להבין ולהשכיל בני אדם שאין הארץ עזובה אלא יש דין ודיין על כל המעשים, אפילו על דיבר הקל או המחשבה או הסתכלות הקל, והיינו בה' בגדו כי בנים זרים ילדו, אוי לו לאדם נוח לו שלא נברא:

וכאשר רואים בני אדם ישנים לבדם אלו הם מסתכנים בעצמם, שאז ממש היא באה וקופצת עליהם ומחזיקין בהם ומחטיאים אותם בזנות, פעמים בחלום, פעמים בהקיץ מביאים לו אשה נאה מבנותיהם מקושטת, ואוחזת בו ואומרים שהיא נשאת לו להחטיאו להוליד בנים זרים הרבה מאד, לכן יש לאדם ליזהר שלא לישן בבית יחידי כלל:

והנה על סוד אלו ירד שלמה ובדק ואמר, אל גנת אגוז ירדתי, דהיינו סוד קליפות האגוז, וראה והסתכל בכל אותן הרוחות והשדים ולילין שהם קליפות, וידע שכל עונג אלו ועידונם אינו אלא להדבק אל בני אדם, כמה מינים ממינים שונים שהם יוכלו להחטיאו, ברצונו ושלא ברצונו בהקיץ ובחלומו, ברצותו להדבק ליהם, ובהיותו במקום סכנה או לבדו בחורבות או בשדות בלילה כשהוא יחידי, זה הכל מאת הארורה הזאת הקליפה הזאת הרודפת אחר בני אדם ומענגת אותם ומתענגת עמהם לרעתם, והיינו תענוגי בני אדם שאמר שלמה שהם המתענגים בשינה בחלום הלילה, שהם עושין שידה ושידות ע"י התענוגים הרעים שהם הקריין, והם מזומנים לרעתו להענישו, זולתי אם יקדים רפואה למכתו יבטל המשחיתים בתשובה ומעשים טובים ויסורים ותוכחות ויברח מיד הארורה הזאת. וזמש"ל: