חסד לאברהם/מעין ו/נהר ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נהר ג - לבאר הנהגת ישראל והאומות:[עריכה]

הענין להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים, והיות ההנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת, פעמים היא תחת שליטה העליונה, כך ממש היא הנהגת הגוף, שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים בין מן האומות בין בישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם אין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם, רק שישראל יגבר בהם קדושה עליונה ויקדשם, ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת ההולדה, לכך ילבש בחיים האלו הקדושה, והגוי ילבש בהם טומאה, אמנם אל היותר הגוי והישראלי בחיים אלו כל בני אדם שוים, אמנם ישתנו בסוד שתי בחינת ההנהגות הנז', כי הגוי תחת שליטת השרים החיצונים ושואב חיים הנזכרים בעת שהטומאה מתפשטת, וישראל שואב בעת קדושת האדם בחיים הנזכרים, כעין ממש שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים נכנעים, וכמו שסוד ההנהגה הזאת תלויה במעשה בני אדם, אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהה ההנגה הזאת נמסרת אל הקדושים, ואם ח"ו מקלקלים מעשיהם נמסרות אל החיצונים, כך הוא האדם ממש, בהיותו מגביר צד הטומאה יתן ההנהגה אל החוץ, ובהיותו מגביר קדושה שבו שהם הנפש הקדושה ושאר הפרטים יתן ההנהגה זו כולו אל הקודש, ויתקדש. וזמש"ל: