חסד לאברהם/מעין ה/נהר מג
נהר מג - לבאר סוד ג"ע שהצדיקים מתענגים בו:
[עריכה]וראיתי בו דרכים וכולם מסכימים שהם ז' היכלות מסודרות למנוחות הנשמות, כל זמן שלא הגיע זמנם להסתלק, ואחר שיסתלקו הנשמות כאשר נבאר יותן המנוחה אל הרוחות כנ"ל, והם ז' היכלות. ויש היכלות עליונים למעלה בסוד הכסא והם מדורות הנשמות, ומציאות היכלות אלו נמצאו ממציאות אחד , מפני שכאשר ברא הקדוש ברוך הוא בראו באותיות התורה, ואלו האותיות היו מציירות ציורי העולמות העליונים וציורי העולמות התחתונים. והיה הכוונה שיהיה מדור האדם בגוף בעולם הזה בסוד ההיכלות האלו, שהם סוד ג"ע הארץ שהיא רוחניות ההויות כולם, ומשם יתעלה לג"ע העליון רוחני בכסא, וירד עוד למציאות העולם הזה הגשמי כשיצטרך להסתכל בענייני הגשם. ומפני חטאו גורש מהמנוחה הזאת ואין נכנס אליה אלא אחר הפרד מן הגוף. והענין שהגוף הזה לא היה לבוש אדם כשהיה בגן עדן אלא כתנות אור, ואח"כ חטא ונתלבש עצמו בכתנות עור זה, צריך לעמוד בעולם הגשמי הזה כל זמן שהלבוש הזה עליו, עד יפשוט עורו מעליו כנחש, ואח"כ יכנס שם אל מקום מנוחתו הראשונה:
והנה האדם לא נברא מעפר ג"ע אלא מעפר גשמי, כדי להתעלות להכניסו לג"ע, והיה סוד ד' יסודות עפריות אלו מזדככות, והיינו דכתיב ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם, ואינו שנטעו ביום א', אלא כל זמן שהיה העולם הולך ונבנה היה ג"ע הולך ונטע, ויש בו כנגד מעשה ששה ימים כולם , וכן פירשו בפירוש בפ' בראשית, ולזה ג"ע כנגד כל מעשה בראשית, אלא שהיו האותיות מתפשטות מאצילות אל בריאה, ומבריאה אל יצירה, ומיצירה אל העשיה יורדות אל הגשמיות, והנה המציאות אשר באצילות שורש הכל, וירדו ויצאו מאצילות אל בריאה, ושם נתהוה בבחינה ידועה בבריאה סוד ג"ע עליון, בו מנוחת הנשמות, ובו יסוד כל הנמצאים, וירדו משם אל יצירה היינו ג"ע זה תחת ז' היכלות היצירה, שהרקיע שעל הגן הוא היכל לבנת הספיר, וירדו האותיות משם וחתמו בחותם הנזכר למטה בעשיה רוחנית וגשמית עד הגשם הזה אשר אנו בו, אבל לא בירידה שירד בתוך קללות שנתקללה הארץ ונתמעטה צורתה בחטא אדם הראשון, ונמצאו העולמות כולם חתומים בחותם אחד:
והנה האדם נמצא ביום הששי חוץ מג"ע, ואח"כ לקחו הקדוש ברוך הוא ונתנו בגן עדן אשר נטע בששה ימים, ונלקח עפרו מהגשמיות הזה ונתן שם בתוך ג"ע, כדכתיב וישם שם את האדם אשר יצר. והטעם שאלו היה כולו מג"ע אם יחטא אין לו תקנה שלא יוכל למות, כדרך עז"א ועז"אל שעדיין הם קיימים, מפני שהיו מעולם המלאכים, ונמצא שיתגרש מג"ע לעולם, והקדוש ברוך הוא נתן גבול לגירושי הגוף לעולם, אלא יחזור ליסודו כי עפר אתה ואל עפר תשוב, והרוח תשוב אל ג"ע מקום מנוחתו מקודם, ולא עוד אלא שמקודם היה הגן סתם מדור לכולם בשוה, ומפני שע"י חטא אדם הם בני אדם בעלי מדריגות הרבה, לכך התקינו למעמד מושב הנשמות חופות חופות מדורין מדורין לפי שכר המעשה, וכן פירשו בפ' בראשית שהתקינו אח"כ לנשמות, וז"ס תיקונו:
וענין ג"ע הוא סוד נשמה לעולם הזה ומציאותו נעלם, והוא אינו בעל מציאות גשמי ואינו חוץ מהגשם והוא ענין דק רוחני, ולכנוס אליו צריך לעבור גבולי החיצונים למטה, כדכתיב וישכן מקדם לג"ע את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור דרך עץ החיים, והענין הוא שהכרובים שומרים גן עדן של מטה שכל הנכנס יעבור דרך שם, וע"ז אמר גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע, וכן פירשו בפ' בלק בעובדא דינוקא, שהיו תופסין בו הכרובים ולהט החרב שומרי דרך עץ החיים, הוא סוד הכניסה דרך ההיכלות אל ג"ע העליון. וסוד להט החרב, היינו סוד נהר דינור שטובלות הנשמות, כדפי' בהיכלות פקודי. וזמש"ל: