חסד לאברהם/מעין ה/נהר כח
נהר כח - לבאר סיבת הדבר ב"מ:
[עריכה]הנה משמע מהזוהר כי השמירה מן הדבר הוא להסגר בחדרים כאמור בא בחדרך וסגור דלתיך וגו', הנה דבריו אלה יחרדו לבות בני אדם בלי ספק שראוי לאדם להסגיר ולהסתיר עצמו בזמן הדבר, ויעסוק בתורה ויסך ה' בעדו, ונראה כי בזמן הזה שאינן עושים כן אלא הם הולכים ומתפזרים בכפרים בביטול תורה ותפלה, והנפש אבודה והעבירה עשויה, שהרי מתראים יותר ויותר בכפרים בגילוי דרכים, ולא כך דרך התורה אלא שזה חוקת הגוים שלמדו את מעשיהם ואין שומעים אלינו. אמנם בצד מה נראה כי בזמנים הקודמים היה זמן הדבר יום או יומים יעמוד, אמנם עתה יעמוד ג' חדשים או ד', ואם יחזיק האדם בדברים אלו וכיוצא תבאש הארץ מהמתים ואין דורש אותם, אדרבא מצוה לשנס בעז מתניו לבקר את החולים ולקבור את המתים ושומר פתאים ה', ולא עדיפא דא ממים מגולים, וכן שיבתא שהוא רוח רעה שפי' בגמרא ששורה למי שמאכיל התינוקות בלי נטילת ידים, ואינם נזהרים כלל, וכמה ענינים אחרים, ועל כיוצא בזה אמרו מאן דקפיד קפדין ליה, ואין הקדוש ברוך הוא משליט בעולם אלא כדי מה שיכולים לסבול, לכך כל אדם יזהר וישמור מלהסכל בפני הנשים, וכן כמה גופי עבירות שהם גורמים הרעה, ועל היותר יבטח בשם ה' וישען באלהיו, ואם רוצה לקיים דברי הרשב"י שהם דברי הנביא לך עמי בחדרך וסגור דלתיך וגו':
ובכלל הדברים אתה למד, שאין הדבר חולי דבקיי מעיפוש האויר ושנויו כמו שאמרו הטבעיים, ומדין תורה אפשר למת ולחי לישן על מטה אחת, והכל תלוי דוקא בשעה שמלאך המות עובר לנגוף שלא יפגע בו, ושמירה זה אי אפשר אלא דוקא כל אחד בביתו, ואם תאמר שאנו רואים כמה וכמה שהוכו פעם אחת במגפה וניצולו ועל צד הרוב ניצולים, וזה קשה למאד להאמין שיאמר הקדוש ברוך הוא כיון שעשינו לפלוני כבוד שניצול מדבר שבא בזמן פלוני, נכבדיהו גם בזמן פלוני ולא ימות, שגזירת השמים מצד המעשים הוא בא, והכל גזור, ואם נוסף אליהם מעט בהשטנת מ"ה, מעט מזעיר הם, וענין זה מחזיק סברת הטבעיים ודעתם. ואפשר לומר שקרובה דעתם לדעת התורה עתה בזמננו זה שהדברים קרובים אל הטבע, ומדרך הטבע מלאך המות נכנס עם בני אדם בעסק זה הנזכר פ' נח בענין המבול, דהנהו מיא מלאך המות אזיל בהו, גם בדרך טבע הוא נכנס אל חלושי הטבע הואיל ואתרע מזלייהו יכול עליהם מלאך המות יותר, ועד"ז המורכב מדעת הטבעיים והרשב"י ע"ה יתורצו הרבה דברים שהם מתמיהין בענין זה, כי הטבע חפץ בו הקדוש ברוך הוא וקשה בעיניו לדחותו:
ומטעם זה אפשר לומר שאותם שהם מורגלים בדבר, והם ניצולים וחזקי המזג, יגזור עליהם הקדוש ברוך הוא מיתה בדרך אחרת, ולכן לא ימותו במגפה רק אותם הקרובים אל הענין ההוא כמו הבאים מהארצות הרחוקות בשינוי אויר, והילדים והילדות, ומי שלא הורגל בה, ואלו מהם בגזירת ה', ומהם ומצד שליטת מלאך המות ופגיעתו בהם, אילו נסתרו נצולו, או אם ברחו למרחקי ארץ, ואותם שהם חזקי המזג לא ימותו, אלא אותם שנגזרו למיתה מיד הקדוש ברוך הוא ימותו במיתה אחרת, וכל זה אני אומר לדרך הדבר הנהוג בזמנינו זה שבני אדם חולים חולי בדרך החולים, ואין זה בדרך קדמון אלא מלאך המות פוגע בבני אדם ברגע וממיתם כנזכר בזוהר ויקהל, והקדוש ברוך הוא אינו מביא רעה לעולם אלא בדרך שיוכלו בני אדם לסובלה. וזמש"ל: