חסד לאברהם/מעין ד/נהר ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נהר ג - במעלת האדם על כל הנבראים:[עריכה]

הענין הוא זה שהאדם חביב הוא יותר מכל הנבראים, כי נברא בצלם אלדים כדפי' במתני', ירצה בזה כי סוד שיעור קומה שלו דומה ממש לשיעור קומה העליונה כדפירשנו, וכמו שאמר הכתוב כי בצלם אלדים עשה את האדם וגו', שכל העליונים הם תלוים ונאחזים בשיעור קומתו יתברך, גם כל הנבראים התחתונים הם נאחזים בשעור קומת האדם התחתון, ועל ידו כולם מתברכים, ולכן כל אדם האומר פרק שירה בכל יום ויודע לכווין בכל אלו הנבראים התחתונים איך הם רמוזים בו, הוא גורם השפע לכל הנבראים התלוים בו, וזה שאמרו רז"ל שגדולה מעלת האומר פרק שירה בכל יום שזוכה למעלה גדולה. ונוסף לזה כי כל העולמות כולם לא נבראו אלא בשביל האדם, ולא מבעיא עולמות הללו הגשמיים אלא אפילו הרוחניים שהם השרפים והאופנים וחיות הקודש, כלם לא נבראו כי אם לסיועת האדם, שהוא כאשר עבד עבודתו ועשה תפלתו, אז הם משועבדים לקבל התפלות והכלים והדיבורים אשר לו בתפלתו, ולהעלותו למעלה עד מקום הספירות כדי לגרום יחוד עליון, וכדאי' בתיקונים בפרשת בראשית, בסוד כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר, הוא קול של קריאת שמע ודבור של תפלה. כך פירשו במקום אחר בתיקונים, וזמש"ל: