חסד לאברהם/מעין א/נהר ז
נהר ז - מורה ענין שפע הקצוב הענין פרק שירה:
[עריכה]כאשר (יוקבע בשכלך) [יקבץ שכלך] כל ההקדמות הנזכרים תמצא שפע (קבוע) [קצוב] להשכינה (ו)לכל הנמצאים בין יהיו טובים או רעים בערך מעשה (ה)עולם וכל היושבים בו, נבראים קטנים וגדולים בהמות וחיות היער והיסודות ומורכביהם כמו הדומם והצומח והחי שאינם מדברים ואינם בכלל עונות כלל, ועל זה רמזו רז"ל באמרם אדם ובהמה תושיע ה' אדם בזכות בהמה וכו', והיינו שכולם יש להם שרים מופקדים עליהם למעלה ואותן השרים הם ישבחו וישוררו לבוראם, ושירם וזמרם עולה ומושך את האור א"ס עליהן ומחיה אותם, וזה שאמר הכתוב הללו את ה' מן השמים וכל המזמור כולו, וזהו נקרא פרק שירה, ושיר הזה מתקבץ כולו יחד ועולה, ובזה נרמז סוד פרק שירה באומרם שמים מה הם אומרים כו', ארץ מה היא אומרת כו', ההרים מה הם אומרים כו', כלב מה הוא אומר חתול מה הוא אומר, (וכן כל הברואים שבעולם) [וכיוצא], והשיר הזה (עולה הכל ביחד בכלל) [העולה ונכלל ביחד] מקבץ אותם שר העולם הנקרא מטטרון, מפני שהוא מופקד על שירת המשוררים לקבץ הכל ולהכניסו פנימה, ולשאוב אור קיום כל הנמצאים התחתונים ולתת להם קצבת מזונם ושפעם, ובהתעלות שירת המלאכים אל הכסא ושבח הכסא אל הספירות ושבח הספירות אל האין סוף ב"ה יתעלה יתקבץ הכל ונעשה שבח אחד ושיר כלול, ואז יושפע למטה אור המחיה את כולם:
והנה החי המדבר שירו משובח מהכל כאשר הרכבתו משובחת שיש בו כח הדבור, וכאשר יתבאר ענין אדם ומעלתו במעין עין יעקב לקמן בס"ד, ויש בכחו להוסיף ולחדש הזיווג למעלה כאשר בארנו לעיל בנהר ו', ולכן אם יש אדם (המשובח מכולם הם) [והוא משובח, כולם] יטפלו אליו ויהיה הוא מלך ומעלה הוא שירו בראש כל שאר השירות וזמירות וכלם משועבדים תחת ידו, וכאשר יחסר האדם (מהם) כלם בטלים מאותה המעלה המשובחת שהיתה ראויה לרדת אילו היה (עומד) שם אדם:
וענין זה חשק כולם שאין בהם קנאה אחרי ראותם תועלתם המפורסמת, רק אדרבה אם יתבטל האדם מהעבודה אזי כלם יחד רוצים לבלעהו לסבת העדר חוקם על ידו כי הוא גרם בנזיקין, ולזה יהיה לשכינה שתים אלה קוראותיה בשפע העליון להשפיע לתחתונים, ולכן השכינה מחזרת תמיד על אדם כשר והגון מישראל ואף שיהיה רק אחד לבד בדור כמו שת חנוך משותלח נח אברהם יצחק ויעקב וכיוצא, ואפילו בדורות האחרונים כל מי שמזכך עצמו השכינה עמו, והיא נוטלת שבח כל התחתונים ושאר כשרי ישראל ותפלתם ועבודתם ע"י הכשר ההוא ראש הדגל כדי להמשיך תוספת השפע הנז' המשובח ההוא, וכאשר אין איש שיהיה ראש הדגל בעבודת הש"י כלל אז שכינה תחזור לשר העולם ויתפרנסו העולם וכל הנמצאים בקצבתם ההגונה וראויה אליהם, וזה שאמרו בתיקונים השכינה אזלא כל יומי בגלות ואי אשכחת צדיק בעלמא שריא בגויה ואי לא איהדרת אל קן ציפור שהוא מטטרון שר העולם כנז'. וזמש"ל: