חסד לאברהם/מעין א/נהר ו

נהר ו - ענין השכליים הפשוטים המשתלשלים מדרגה אחר מדרגה והם בסוד אבי"ע:

הנה ענין השכליים הפשוטים המשתלשלים מדרגה אחר מדרגה והם בסוד אבי"ע, יש להם שתי בחינות. הבחינה האחת בחינתם, דהיינו שהם שכליים בעלי חכמה ובינה יתירה והם משכילים תמיד [בבוראם ושוקדים תמיד על] (ב)חשק עבודתם שהיא עבודת שכלית לא גשמיית, ותשוקתם גדולה בעבודה ההיא לא יגרעו אותה רגע ולא ימנעוה כלל, אמנם היא עבודה קיימת שלא תחסר ולא תעדיף איש איש במדרגתו ועבודתו, מן הכתר עליון ועד סוף כל מדרגות הקדושה, ולכן הם שואבין השפע בעבודה ההיא לקיומם וחיותם שלא יחסר לעולם, ובענין זה אין להם חלק עם התחתונים כלל אם ייטיבו ואם יריעו שהחק הקבוע אליהם (אשר לא ישתנה) [לא יושבת] מפני שאין בהם חטא כלל, ומכלל זה הגלגלים שגם הם שוקדים על עבודתם ותשוקתם גדולה מאד בהיותם מספרים כבוד א"ל, ובמהלכם הם [הם] ישבחו הבורא, והש"י נותן להם שפע קיומם:

אמנם יש עוד (דברים תלויים) [רב טוב תלוי] בעבודתינו אשר היא תחסיר ותעדיף, (והוא) [והיינו] כפי שיעור עבודת התחתונים, אם יעבדו כראוי יוסיפו שפע ואור מלמעלה ויזדככו זיכוך רב, ותהיה התוספת הזה כעיקר, ולזה יתייחס בעליונים תוספת ומגרעת ושמחה ובכייה וגאולה וגלות וכל הדברים האלו וכיוצא בהם המתייחסים בהם, והענין זה הוא המכונה בכמה מקומות בערך התחתונים, כלומר שאין אותו ענין המיוחס גרעון ותוספת בהם בערך קצבתם בעבודתם אלא בערך מה שנותסף כחם מצד התחתונים המקבלים תוספת ומגרעת בחוק מזונות וטרפם. ובכלל ענין זה הוא שאין שום יחוד אל הספירות כלל ועיקר מצד מציאותם אלא מה שהוא קצוב אל התחתונים ולעליונים מצד מציאתם ועבודתם ותשוקתם וקורבתם כנזכר הוא שמגלה האין סוף עליהן והשפעת אורו בהם, כי אילו לא ישתתפו התחתונים בעבודתם וייחודם הם מצד עצמם יש להם קצבה כי אור האין סוף מתפשט בהם ומאירם, ולא ימנעהו מונע מלהאיר הקצבה ההוא אל עולמות אבי"ע:

אמנם כאשר ישתתף מעשה התחתונים היותם הגונים ועובדים עבודה הראויה, אז (יבינו) [יכינו] השכליים האלו כלם (הבנה) [הכנה] תכליתית לקבל אור האין סוף, ויאיר בהם הארתו בענין שלא יכילהו רעיון, ויהיה תוספות זה ענין משובח וגובר על הקצבה הנזכר שיעור גדול לא ישוער עד שיחשוב קצבתם הקצוב עליהם מאת בוראם לאין בערך תוספות ההוא, והטעם אשר נתנו המדרגות כלם ביד האדם מהכתר עליון ולמטה להוסיף בהם אורם ע"י הכנתם ומעשה עבודתם, וענין הזה בשום אופן לא מינה לא מקצתה ביד שאר הנבראים, כי אפילו אם יתקבצו כל מלאכי מרום וכל צבא הכסא וכל הנמצאים כלם בכלל אין להן כח לגרום ענין זה למעלה אם לא התחתונים בעבודתם, והיינו המיוחס בשם זווג, וענין זה הוא דבר פלא ויתבאר במקום אחר בס"ד, שלא נמצא כלל ועיקר זווג העליון אם לא ע"י מעשה התחתונים, מיום שנברא העולם ועד העת הזאת, ולא ימצא אם לא בהטיבם ישראל את מעשיהם ודרכיהם בסוד הגאולה שאז תחזור (הדבר) ויתחדש ויתוסף שיעור גדול ונפלא, וגם בעת גלות הזה כשאנו עושין [מעין ה]עבודה הראויה נעשה סעד וסמך בזה מעט מזעיר, וזהו טעם כוונתינו במצותינו כנודע ואז יתייחדו שם הספירות ייחוד קצת מן הטעם הנזכר. וזמש"ל: