חנוך ב/י
פרק י
א וַיִּקְרָא יְיָ לְאֶחָד מִשָּׂרֵי מַלְאָכָיו וּשְׁמוֹ אוּרִיאֵל אֲשֶׁר הָיָה מָהִיר בְּחָכְמָה מִשְּׁאָר שָׂרֵי הַמַּלְאָכִים וְכוֹתֵב כָּל־מַעֲשֵׂי יְיָ: ב וַיֹּאמֶר אֶל־אוּרִיאֵל הָבִיאָה אֶת־הַסְּפָרִים מֵאוֹצְרוֹתָי וְלָקַחְתָּ קָנֶה [מְמַהֵר לִכְתֹּב] וְנָתַתָּ לַחֲנוֹךְ וְהִגַּדְתָּ־לּוֹ אֶת־הַסְּפָרִים: ג וַיְמַהֵר אוּרִיאֵל וַיָּבֵא אֵלַי אֶת־הַסְּפָרִים הַ[נּוֹדְפִים] מֹר וַיִּתֶּן־לִי קָנֶה מְמַהֵר לִכְתֹּב מִיָּדוֹ: ד וַיְהִי מְדַבֵּר אֵלַי אֵת כָּל־מַעֲשֵׂי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל־הַיְסוֹדוֹת מַעֲבָרָם וּמַהֲלָכָם וְרַעַם הַמַּזָּלוֹת וְהַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וּמַהֲלָכָם וְשִׁנּוּיֵיהֶם וְעִתִּים וְשָׁנִים וְיָמִים וְשָׁעוֹת וַעֲלִיַּת הָעֲנָנִים וִיצִיאַת־הָרוּחוֹת מִנְיַן הַמַּלְאָכִים וְשִׁירַת בְּנֵי־חַיִל הַמְזֻיָּנִים וְכָל־דְּבַר אָדָם וְכָל־לְשׁוֹן־שִׁירָה וְחַיֵּי בְּנֵי־אָדָם וְהַמִּצְוֹת וְהַתּוֹכָחוֹת וְשִׁירִים נְעִימֵי־הַקּוֹל וְכָל אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ לִלְמֹד: ה וַיְהִי אוּרִיאֵל מְסַפֶּר-לִי יָמִים שְׁלֹשִׁים וְלֵילוֹת שְׁלֹשִׁים וּפִיו אֵינוֹ פּוֹסֵק מִדַּבֵּר, וַאֲנִי לֹא חָדַלְתִּי לִכְתֹּב כָּל-הָאוֹתוֹת לְכָל-בְּרִיאָה: ו וּכְכַלּוֹתִי אֶת-שְׁלֹשִׁים הַיּוֹם וּשְׁלֹשִׁים הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר אֵלַי אוּרִיאֵל: ז אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר סִפַּרְתִּי לְךָ וַאֲשֶׁר כָּתָבְתָּ; וְעַתָּה שֵׁב וְכָתַבְתָּ אֶת-כָּל-נִשְׁמוֹת בְּנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר לֹא נוֹלְדוּ וּמְקוֹמוֹתֵיהֶן אֲשֶׁר הוּכְנוּ לִפְנֵי בְרִיאַת הָעוֹלָם: ח כִּי כָל-הַנְּשָׁמוֹת הוּכְנוּ לִפְנֵי בְרִיאַת הָעוֹלָם: ט וָאֵשֵׁב שְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשִׁים לָיְלָה וָאַעְתִּיק הַכֹּל כַּמִּשְׁפָּט וָאֶכְתֹּב שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה וְשִׁשִּׁים סֵפֶר: