חנוך ב/א
< חנוך ב
פרק א
א אָמַר חֲנוֹךְ בָּעֵת הַהִיא כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ לִי מֵאָה וְחָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה הוֹלַדְתִּי אֶת בְּנִי מְתוּשֶׁלַח וְאַחֲרֵי־כֵן חָיִיתִי מָאתַיִם שָׁנָה וַיִּמְלְאוּ כָּל שְׁנוֹת חַיַּי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְחָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה: ב בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּיוֹם מוֹעֵד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲנִי חֲנוֹךְ לְבַדִּי הָיִיתִי בְּבֵיתִי וָאָנוּם עַל־מִשְׁכָּבִי וָאִישָׁן: ג וְכַאֲשֶׁר יָשַׁנְתִּי וַיַּעַל עֶצֶב גָּדוֹל עַל־לִבִּי וָאֵבְךְּ בְּעֵינַי בַּשֵּׁנָה וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהָבִין מָה־הָעֶצֶב הַזֶּה אוֹ מַה־יִּהְיֶה־לִי: ד וַיֵּרָאוּ אֵלַי שְׁנֵי אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים מְאֹד אֲשֶׁר לֹא רָאִיתִי כְּמוֹהֶם מִיָּמַי עַל־הָאָרֶץ: ה וּפְנֵיהֶם הָיוּ מַזְהִירִים כַּשֶּׁמֶשׁ עֵינֵיהֶם בּוֹעֲרוֹת כְּלַפִּידִים אֵשׁ מִפִּיהֶם יוֹצֵאת בִּגְדֵיהֶם נוֹצוֹת שׁוֹנוֹת לְמַרְאֶה רַגְלֵיהֶם כְּאַרְגָּמָן כַּנְפֵיהֶם מִזָּהָב מַזְהִירוֹת וִידֵיהֶם מִשֶּׁלֶג זַכּוֹת: וַיַּעַמְדוּ עַל רֹאשׁ מִטָּתִי וַיִּקְרְאוּ־לִי בִּשְׁמִי: ו-ז וַאֲנִי הֲקִיצוֹתִי מִשְּׁנָתִי וָאֵרֶא בְּהָקִיץ אֶת־הָאֲנָשִׁים הָהֵם בְּעָמְדָם עַל יָדִי וָאֲמַהֵר וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵיהֶם וָאֶפְחָד וּמַרְאֵה פָנַי שֻׁנָּה מִפָּחַד: ח וַיֹּאמְרוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים חֲזַק חֲנוֹךְ אַל תִּירָא אֱלֹהֵי־עוֹלָם שְׁלָחָנוּ אֵלֶיךָ וְהַיּוֹם אַתָּה עוֹלֶה אִתָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה: ט וְעַתָּה צַו אֶל בָּנֶיךָ וְאֶל כָּל בְּנֵי בֵיתְךָ אֵת אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ בִּלְעָדֶיךָ עַל הָאָרֶץ בְּבֵיתֶךָ וְאִישׁ אַל יְבַקֶּשְׁךָ עַד אֲשֶׁר יְשִׁיבְךָ יְיָ אֲלֵיהֶם: י וָאֲמַהֵר לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם וָאֵצֵא מִבֵּיתִי הַחוּצָה וָאֶסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ אֵלָי: יא וָאֶקְרָא אֶל מְתוּשֶׁלַח וְאֶל רְעִים וְאֶל עִירָד בָּנַי וָאַגִּיד לָהֶם אֵת אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים הַנִּפְלָאִים הָהֵם: