חלקת מחוקק על אבן העזר קט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) ש"מ שאמר תנו מאתים זוז:    אבל בריא האומר תנו ר' זוז אעפ"י שקנו מידו לא מהני דאין מטבע נקנה בחליפין ובב"ח כתב דהוו קנין דברים:

(ב) לאשתי כראוי לה:    עיין דין זה בחושן משפט סי' רנ"ג והטעם משום לישנא יתירה:

סעיף ג[עריכה]

(ג) ויש מי שאומר דהוי מתנה:    בחושן משפט סי' הנ"ל הכריע כסברא הראשונה:

סעיף ד[עריכה]

(ד) במתנה בשעת מותו:    לאו דוקא בשעת מותו רק החילוק הוא בין מתנה למכר והטעם הוא כי הצמידים מחוברים במלבוש רק שיש להם שם בפני עצמו וכל שיש לו שם בפני עצמו אעפ"י שמחובר לקרקע אינו מכור ובמתנה קנה הכל ע"כ הנותן מתנה לאשה כל מלבושיה סתם אף הצמידים המחוברים בכלל וליכא למימר למה לא פירשה האשה שיכתוב לה אף הצמידים משום שהיא מתביישת לשאול ממנו אבל בשעת נשואין כל מה שכותב לה אז הוי כמכר שהיא מוכרת עצמה לו ואינה מתביישת לו' תכתוב לי הצמידים בפני עצמם ומאחר שלא כתב לה הצמידים בפני עצמם ויש להם שם בפני עצמם אינם בכלל המלבושים והצמידי' הם שלו: