חיי מוהר"ן שמד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יוֹם ד' תְּרוּמָה תק"ע נִכְנַסְתִּי אֶצְלוֹ וְאָמַר לִי זֶה הַסִּפּוּר. בַּיָּמִים הַלָּלוּ לא הָיָה נִיחָא לִי כְּלָל לִחְיוֹת אֵיךְ [אפשר] לִחְיוֹת, שֶׁזֶּה כַּמָּה חֳדָשִׁים וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה שֶׁאֲנִי מְצַפֶּה וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָדַעַת אֵיזֶה דָּבָר. כִּי נוֹדַע לִי דָּבָר אֶחָד, אַךְ לא יָדַעְתִּי אֶת הַדָּבָר בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה וְהָיִיתִי מִתְגַּעְגֵּעַ לָדַעַת זאת כַּמָּה חֳדָשִׁים כַּנַּ"ל. כִּי אֱמֶת בְּוַדַּאי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר שֶׁלּא יִהְיֶה מְרֻמָּז בַּתּוֹרָה. וְעַכְשָׁו מְצָאתִיו מְבאָר בַּתּוֹרָה וּמְתְּחִלָּה הָיָה סָתוּם מְאד מִמֶּנִּי. וּבֶאֱמֶת יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מְרֻמָּזִים בְּרֶמֶז בְּעָלְמָא. גַּם יֵשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁעַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ יֵשׁ תִּלֵּי תִלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת אֲבָל עַכְשָׁו מְצָאתִיו מְבאָר בְּפֵרוּשׁ בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה וְכוּ'. גַּם יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה. וְסִיֵּם וּמֵחֲמַת זֶה [הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁנּוֹדַע לִי עִנְיָן הַנַּ"ל] עַתָּה נִיחָא לִי הַחַיִּים. כִּי אִם כְּבָר הָיִיתִי מִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם אֲפִילּוּ אִם הָיִיתִי זוֹכֶה לֵידַע זאת שָׁם, הָיוּ חוֹשְׁבִין לִי זאת לָעוֹלָם הַבָּא אֲבָל עַכְשָׁו אַדְּרַבָּא וְכוּ' וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה שֶׁעַכְשָׁו שֶׁזָּכָה לָזֶה בְּזֶה הָעוֹלָם אַדְּרַבָּא יַגִּיעַ לִי עוֹד בִּשְׁבִיל זֶה עוֹד שָׂכָר הַמֻּפְלָא בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם


http://breslev.eip.co.il/?key=566