חיים תחילה/פא
אופן פא
[עריכה]ואף גם ואת נפרש עוד והוא שכבר ביארנו לעיל כי הדיינים נקראו עיני העדה כמ"ש רז"ל ונקדים מ"ש הרמב"ם בהלכות סנהדרין פ"ב דין ז' והטור בח"מ סי' ז' וז"ל ב"ד של שלושה אע"פ שאין מדקדקין בכל הדברים שמדקדקין בסנהדרין צריך שיהיה בהם שבעה דברים אלו חכמה ענוה ויראה ושנאת ממון שאפילו ממון שלהם אין נבהלים עליו ולא רודפים לקבץ ממון שכל מי שהוא נבהל להון חסר יבואנו ואהבת האמת שיהיו רודפים אחר הצדק מחמת עצמן בדעתם אוהבים את האמת ושונאים את החמס ובורחים מכל מיני עול ואהבת הבריות להם שרוח הבריות נוחה מהם ובמה יהיו אוהבים לבריות בזמן שיהיו בעלי עין טובה ונפש שפלה וחברתן טובה ומשאן ומתנן ודבורן בנחת עם הבריות ובעלי שם טוב שיהיו גבורים במצות ומדקדקים על עצמן וכובשים את יצרן עד שלא יהיה להם שום גנאי ולא שם רע ויהא פרקן נאה ויהיה להן לב אמיץ להציל עני מיד גוזל עכ"ל והם המידות הכתובות בתורה בס' יתרו [שמות י"ח כ"א] אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע ומה שכתוב במשנה תורה סדר נצבים [דברים א' י"ג] אנשים חכמים ונבונים וידועים כבר כתבתי במקום אחר דאלו המידות הם כל אחד קיום העולם בהם יע"ש בס"ד ויש בהם פירושים רבים בדברי רז"ל והמפרשים. והן עתה זהו מה שרמזה תורה לעיני כל ישראל בראשי"ת והיינו כי בתיבת בראשית עם למ"ד דלעיני כל ישראל רמוזות כל השבע מידות וזה סדרן ל'מדנים היינו חכמים ונבונים, ב'רורים זו מידת וידועים כמשמעו וגם שיהיו בעלי עין טובה, ר'חמנים שהם מידות אנשי חיל שפי' בזוה"ק סדר פנחס דף רנ"ט שעושים חסד כו' א'מת היינו מידת אנשי אמת ש'ונאי בצע י'ראים היינו ירא אלהים, ת'מימים היינו ענותנים שכן פירש"י בפ"ק דעבודה זרה [ו' ע"א] ד"ה תמים בדרכיו שהוא עניו יע"ש.
ואיתא באבות דרב נתן פל"ז וז"ל בז' מידות ברא הקב"ה את עולמו ואלו הן בדעה בבינה ובגבורה בגערה בדין בחסד וברחמים עוד שם וז"ל ז' מידות שמשמשות לפני כסא הכבוד אלו הן חכמה צדק משפט חסד ורחמים אמת ושלום שנאמר [הושע ב' כ"א] וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט בחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה וידעת את ה', ר' מאיר אומר מה ת"ל וידעת את ה' אלא מלמד שכל אדם שיש בו כל מידות הללו יודע דעתו של מקום עכ"ל ועיין בדרשותי שפירשתי אותם אחת לאחת עם הפירוש שנאמרו בשבעה מדות הדיינים ואין כאן מקום להאריך ולפי דרכינו אתי שפיר דרמוז כל זה בבריאת העולם ודוק.