חיים תחילה/עו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אופן עו[עריכה]

או נאמר אם ירצה ה' ברחמיו עפ"י מה שראיתי בספר נדפס מקרוב ממש הדר הוא ספר הדר זקנים והם חידושים על התורה מרבותינו בעלי התוספות והרא"ש ז"ל וכתבו שם בתוס' ד"ה בראשית וז"ל ד"א לכך התחילה התורה בבית לרמוז לשתי חורבנות וזהו שייסד הפייט באשישת שלוחתו דירה הב' פרועה בדלתים דינו רום לחרבות שתים עכ"ל ועיין בספר יגל יעקב וארשאנו עי"ש ונקדים עוד מ"ש הטור ומרן בש"ע א"ח סימן תק"ס והחונים עליהם דחייב האדם לעשות זכר לחרבן בביתו שבונה להניח אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד וכו' והיינו [תהלים קל"ז ו'] אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי וה"ט דהוי כנגד פתח הבית כדי שיהיה לזכרון בין עיניו תמיד ענין חרבן הבית ולא ישכחנו וז"א לעיני כל ישראל צריכים לעשות זכר לחרבן דהיינו בראשית בית הרומזת לב' חורבנות כמ"ש התוס' וגם רמז לעשות זכר לחרבן בבית למיקם. ולהיות דלא סגי בראיה לבד כי גם הלב צריך להיות דואג על החרבן, כמ"ש [ירמיה ח' י"ח] עלי לבי דוי, לכן בא הרמז בבי"ת דבראשית עם למ"ד דלעיני כל ישראל. לב לומר כי עינא ולבא שניהם כאחד צריכים לזכור ולהיות מיצר ודואג על החרבן ולהתפלל אל ה' אלהינו בל"ב שלם שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן ואת זה כתב הרב קרבן מנחה [סי' קנ"ב] וז"ל מהו לסוד את ביתו, א"ל מהו לסוד את קברו. כמדומה ששאלו אם מותר לסוד בזמן הזה, דבית המקדש חרב. א"ל מאחר שבית המקדש חרב הוי ליה כקבר, בתיהם קבריהם שהרי אנו כמתים בעונותינו ומה לסוד ביתו, ישב בדד וידום כי נטל עליו עכ"ל. ישמע חכם ויוסף לקח. [דף ל"א ע"ב]