חיים תחילה/מב

אופן ב"ם

אשובה אראה עמ"ש בספר אור עולם והובא בסוף ספר ראשית חכמה פרק ה' וז"ל גדולה תורה שמאירה ללומדיה בעולם הזה ובעולם הבא שנאמר [משלי ו כ"ג] כי נר מצוה ותורה אור יע"ש וז"א לעיני כל ישראל שמאיר עיני ישראל שהם הת"ח הלומדים בתורה הוא בראשית שהיא התורה שנקראת ראשית ורמז באות בי'ת שמאירה בב' עולמים עולם הזה ועולם הבא. ונמשך לזה אני אביא מאי דכתיב בפסוק [בראשית א' י"ד] ויאמר אלהים יהי מארות ברקיע השמים וארז"ל מארות - חסר וא"ו לשון מארה וכתב הרב כלי יקר לפי שהמאורות הם סיבת הזמן וכל הדברים הנופלים תחת הזמן יש להם צער כדאמרו חז"ל כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער ומסיק במסכת מגילה [י ע"ב] דוקא במקום שנאמר ויהי בימי הוא צער וטעמו של דבר, שכל דבר התלוי בימים דהיינו הזמן יש לו צער אבל הנמצאים העליונים [דף כ"ג ע"ב] שהם למעלה מהזמן ואין הזמן שולט בהם שום צער לכך נאמר יהי מארות חסר שכל הדברים שתחת השמש יש להם מארה וצער כי הזמן מכלה הכל עכ"ל.

ומורינו הרב כהנא רבא בעל שבט מוסר ז"ל כתב בספרו מגלה צפונות כ"י וז"ל ולי נראה מארות חסר לשון מארה על שעתידין אומות העולם לטעות בהם לעובדם לאלוהות ואין מארה גדולה מזו המגיע לשמש ולירח שבעבור זה מגיע להן דין לעתיד דכתיב [ישעיה כ"ד כ"ג] וחפרה הלבנה ובושה החמה כדי שידעו שאין אלוהות הן ולכן כתוב מארות חסר וי"ו הרומז לתלמוד תורת ישראל שעתידין אומות העולם לעוזבו ולעבוד לחמה וללבנה עכ"ל.

ולע"ד נראה לפרש כי ידוע כי וא"ו בחינת תלמוד תורה שהוא בחינת התורה כידוע בזוה"ק ובתקונים ובמקובלים ז"ל, ונקדים עוד כי כל הברכה הבאה לו לאדם הוא ע"י לימוד התורה בחינת וא"ו כמ"ש רז"ל ורבי יעקב בעל הטורים בסדר וזאת הברכה אשר בירך משה שהוא בזכות התורה וידוע כי התורה נקראת אור וכבר הקדמנו מיסוד רז"ל שמאירה לאדם בשני עולמות בעוה"ז ובעוה"ב ולכן כשהוא מאורות מלא בחינת התורה אז הוי מאורות תרתי וכשחסר ח"ו לימוד התורה בחינת וי"ו שהוא בחינת התורה אז הוי מארה לשון קללה ולכן דרשו בתמורה דף י"ו ע"א גבי יעבץ אם ברך תברכני בתורה דע"י התורה זוכה לברכה וק"ל.