חיים יוסף/ברכת המזון בבית האבל/סעיף ב

ב. בנוסח ברכה רביעית (הטוב והמטיב) פותח כדרכו בכל יום ומוסיף בה עניין האבלות. ואין לומר בתוך נוסח זה מילות 'לוקח במשפט', והאומרו יש לו על מה שיסמוך. וקהילות בני אשכנז יכולים לאומרו לכתחילה על פי דעת הרמ"א ז"ל.

נוסח הברכה

במסכת ברכות (מו, ב) מר זוטרא איקלע לבי רב אשי איתרע ביה מלתא, פתח ובריך: הטוב והמטיב, אל אמת דיין אמת, שופט בצדק לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו, גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים כו'. ע"כ.

'לוקח במשפט' – מחלוקת ראשונים

וכתבו התוספות (שם ד"ה 'מר זוטרא איקלע') דכוותיה קיימא לן והכי מברכין בא"י אמ"ה האל הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק ולוקח במשפט ושליט במעשיו ואנחנו עבדיו ועמו ובכל אנחנו חייבין להודות לו ולברכו גודר פרצות בישראל הוא יגדור פרצה זאת מעלינו ומעל האבל שבתוכנו לחיים ולשלום הרחמן הוא ימלוך עלינו לעולם ועד וגו'. ופירש בה"ג דאין לומר במשפט. דקיימא לן בפרק במה בהמה יוצאה (דף נה, ב) דיש מיתה בלא חטא ויש יסורין בלא עוון. ומיהו בכך אין למחקו. ע"כ. וכ"כ הרא"ש (שם פרק ז סי' יג) שאין למחקו בכך וכן עמא דבר. ע"ש. ומיהו נוסח הרמב"ם (הל' ברכות ב, ח) המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק שליט בעולמו לעשות בו כרצונו שאנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבין להודות לו ולברכו, ומבקש רחמים על האבל לנחמו כפי מה שירצה, וגומר הרחמן כו'. ע"כ. ולא הזכיר לוקח נפשות או לוקח במשפט כלל. וכתב הכ"מ וז"ל: ורבינו לא כתב לוקח נפשות במשפט לפי שהרי"ף לא כתבו. ובה"ג כתב דלא אמרינן ליה משום דכיון דאמרינן בפרק במה בהמה (שבת נה, ב) יש מיתה בלא חטא, היאך נאמר לוקח נפשות בצדק. וה"ר יונה והרא"ש ז"ל כתבו שאין למוחקו. דאע"פ דיש מיתה בלא חטא כל דרכיו משפט. ע"כ. וכן כתב ה"ר יונה (לד, ב ד"ה 'פתח') שאף ע"פ שיש מיתה בלא חטא, מכל מקום כל דרכיו משפט והוא יודע למה עושה. כיע"ש. וכסברת הרא"ש והר"י כתב רב עמרם גאון בסידורו (ברכת המזון לאבל), וכ"כ הטור (או"ח סי' קפט), ובמחזור ויטרי (סי' רפא), וכן נוסח האו"ז (סי' רפא), וכלבו (סי' קטו) כתב רק לוקח נפשות ותו לא. כיע"ש.

אם פותח בנוסח הברכה הרגיל

ודע שכתב הטור (או"ח סי' קפט) וז"ל: דתניא מה אומרים בבית האבל, הטוב והמטיב. ר"ע אומר מוסיף בה דיין האמת. מר זוטרא איקלע לבי רב אשי, איתרע מילתא בבריא פתח ואמר בא"י האל החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט צדק לוקח נפשות במשפט ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו משפט ואנו עבדיו ועמו ובכל אנחנו חייבין להודות לו ולברכו גודר פרצות הוא יגדור פרצה זאת מעלינו ומעל האבל הזה לחיים ולשלום וכו'. ע"כ. וכפי זה פותחים ברכה זו בהטוב והמטיב ולא אומרים האל אבינו מלכנו אדירנו וכו'. וכתב ב"י שהגירסא בספרים שלנו בהיפך. דהכי איתא אמר רב נחמן בר יצחק תדע דהטוב והמטיב לאו דאורייתא שהרי עוקרים אותה בבית האבל. כדתניא מה הם אומרים בבית האבל, ברוך הטוב והמטיב. רבי עקיבא אומר, ברוך דיין האמת. הטוב והמטיב אין, דיין האמת לא. אימא אף הטוב והמטיב. ופירש רש"י שהרי עוקרין אותה בבית האבל - אליבא דרבי עקיבא. ע"כ. אלמא שלגירסתנו אינו פותח כדרכו באמירת האל אבינו מלכנו אדירנו וכו' כי אם עוקר פתיחה זו כדעת רבי עקיבא, ופותח בעניין האבל ואומר בא"י האל החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת וכו'. וכבר דקדק ב"י בלשון הטור עצמו וז"ל: ויש לדקדק היאך כתב רבינו בבית האבל מוסיפין בה שהרי בעובדא דמר זוטרא איקלע לבי רב אשי דמייתי הטור בסמוך משמע דעוקרין הברכה ואומרים במקומה הקל החי וכו'. וי"ל שעיקר נוסח הברכה אינה אלא הטוב והמטיב בלבד וכן שלש מלכיות שהם נזכרים בתלמוד וכל השאר אינו מעיקר הברכה ובבית האבל אין חוששין לומר אותו שאר ומוסיפין על עיקר הברכה קל אמת דיין אמת שופט בצדק וכו'. נמצא נוסח הברכה ד' בבית אבלים כך הוא ברוך אתה ה' א-לקינו מלך העולם האל אבינו מלכנו אדירנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב המלך החי הטוב והמטיב קל אמת דיין אמת שופט בצדק וכו'. וכך הם דברי הרמב"ם בפ"ב מהלכות ברכות (הל' ח) וכן כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמוד שסט) והכל בו (סי' קטו). ומה שכתב בטור יורה דעה סי' שע"ט, זה נוסחה ברוך אתה ה' א-לקינו מלך העולם הטוב והמטיב א-ל אמת וכו', אינו מדוקדק, דה"ל כאילו אמר מברך ברכה רביעית עד שמגיע להטוב והמטיב ואז יאמר א-ל אמת דיין אמת וכו'. וכן יש לפרש מה שכתבו התוספות (שם ד"ה 'מר זוטרא') והרא"ש בפרק הנזכר (סי' יג)... ודע שמה שכתב רבינו גבי מר זוטרא פתח ואמר ברוך אתה ה' האל החי הטוב והמטיב וכו' אינו כן בנוסחאות שלנו. אלא הכי גרסינן: פתח ובירך הטוב והמטיב אל אמת וכו'. עכ"ד הב"י. וכן הכריע בש"ך (יו"ד סי' שעט ס"ק א) שודאי צריך לומר הברכה מתחלה כתיקון חכמים. כיע"ש.

הכרעה בענין לוקח במשפט

ולעניין לוקח במשפט הכריע בב"י שכיון שהרי"ף והרמב"ם ז"ל הסכימו לדעת בה"ג שאין לאומרו הכי נקטינן. ע"כ. אולם הרמ"א בדרכי משה (אות ב') כתב שאינו נראה אלא נקטינן כהרא"ש. ע"כ. ומה גם לאחר שתירץ הר"י שאף ע"פ שיש מיתה בלא חטא מכל מקום כל דרכיו משפט והוא יודע למה עושה. כנ"ל. ומצאה מחלוקת זאת ביטוי בשו"ע (יו"ד סי' שעט, א) וז"ל: כשמברכין ברכת המזון בבית האבל, אומר ברכה רביעית כנוסח זו: בא"י אלקינו מלך העולם האל אבינו מלכנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק וכו'. הגה: לוקח נפשות במשפט שליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו במשפט ואנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו גודר פרצות ישראל הוא יגדור הפרצה הזאת מעלינו ומעל אבל זה לחיים ולשלום. עכ"ל. הרי לפנינו שמר"ן ז"ל השמיט ענין לוקח במשפט, והרמ"א הזכירו. וכפי זה י"ל שקהילות אשכנז היוצאים ביד רמ"א יאמרו נוסח זה, אלא אם כן יש מנהג ברור שלא לאומרו, אך בני ספרד לא יאמרוהו. ומ"מ אם נזדמן לו נוסח כדברי מור"ם ז"ל [שכן מצוי בזה"ז עת ישלטו המדפיסים ומכניס ומוציא כעולה על רוחו וכאוות נפשו יעשה לפי שיקולים שונים ובלי משים נפשו לשמוע בקול חכמים ופוסקים שבדור] ואמר כנוסח הזה לוקח נפשות במשפט, או לוקח במשפט, אין לו להצטער בזה, שיש לו על מה שימסוך סמיכה של ממש בדברי הרא"ש והר"י והרמ"א [ודע שכתב באה"ט (אות ו) שיש שנוהגים שלא להוסיף ברכת אבלים בברכה רביעית. וסמכו על דברי התוס' כתובות ריש דף ח' ברכת אבלים בעשרה. וכ"כ מהר"מ בתשובה סי' תרעו והב"י בשם הרמב"ן והר"מ. ע"כ. וכ"כ ביד אברהם בשמו ושכ"מ בסי' שמא].